שם המחבר: נירה יקואל

לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, לַחֲצוֹת אֶת יַם סוּף, לָלֶכֶת בַּמִּדְבָּר בְּלִי לָדַעַת מַה יֵּלֶד יוֹם. כִּי אִם הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁזֶּה יִקַּח אַרְבָּעִים שָׁנָה וְהֵם יָמוּתוּ בַּמִּדְבָּר – לֹא הָיוּ

הַמִּלִּים לֹא בָּאוֹת לִי עַכְשָׁו. שֶׁתְּצַיֵּץ הַצִּפּוֹר, לָהּ זֶה בָּא בְּקַלּוּת. שֶׁיִּנְהַם הַדֹּב, גַּם לוֹ זֶה קַל. שֶׁיִּשְׁאַג הָאַרְיֵה. גַּם אֲנִי שׁוֹאֶגֶת. חָזָק. בַּלֵּב. אַתֶּם

בִּזְמַן שֶׁהָיִיתִי פִּתָּה, אַתְּ הָיִית טְחִינָה. נָזַלְתְּ עָלַי וְהִשְׁאַרְתְּ עָלַי סִימָנִים, וְכָל הַחֲמוּצִים שֶׁלִּי קִבְּלוּ גָּוֶן שֶׁל אֹשֶׁר.

בְּבֵית הַכֶּלֶא יוֹשְׁבִים חֲרוּזִים שֶׁאִלְּצוּ אוֹתָם לָשֶׁבֶת יַחַד. כְּשֶׁיִּשְׁתַּחְרְרוּ, הַשִּׁחְרוּר עַצְמוֹ יֵחָשֵׁב לָהֶם כִּדְבַר עֲבֵרָה.

אַל תִּתְּנִי לְסִבּוּבֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ לִקְבֹּעַ לָךְ תַּ’גִּיל – אֲנִי מְנַסָּה, שׁוּב, בְּהוּמוֹר, לְהַשְׁחִיל אֵיזֶה תַּרְגִּיל. וְהִיא עוֹנָה: אֲבָל הַגּוּף, אֵינוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָגִיל, וּמַחְשָׁבוֹת עַל

כְּשֶׁהַלֵּב נִשְׁבַּר לְאַלְפֵי רְסִיסִים, אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ רַק בְּתוֹר קוֹמְפּוֹסְט. לְדַשֵּׁן אִתּוֹ נִצָּנֵי אֲהָבוֹת חֲדָשׁוֹת, לְמַלֵּא סְדָקִים וַחֲרִיצִים בָּאֲהָבוֹת שֶׁהִתְחִילוּ לַחֲרֹק, וּלְגַבֵּס אִתּוֹ שְׁבָרִים לֹא רַצְיוֹנָלִיִּים.מ.ש.ל.

לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁרַק אֶצְלִי מִתְרַחֶשֶׁת דְּרָמָה וּלְכָל הָאֲחֵרִים יֵשׁ מַעֲטֵה הֲגַנָּה מְיֻחָד, אָז אֲנִי מִתְהַלֶּכֶת כְּאִלּוּ גַּם לִי יֵשׁ מַעֲטֵה הֲגַנָּה מְיֻחָד שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ שֶׁאֲנִי

בית א’ מַסֵּכוֹת – זֶה חָארְטָה בְּדִיקוֹת – זֶה חָארְטָה רִחוּק – זֶה חָארְטָה מַגֵּפוֹת – זֶה חָארְטָה רוֹפְאִים – זֶה חָארְטָה קוֹרוֹנָה –

אַשְׁרַי, מִמְסָדִית אֲנִי. לָמַדְתִּי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּבָתֵּי סֵפֶר מִמְסָדִיִּים. לָמַדְתִּי גַּם בָּאָקָדֶמְיָה מִמְסָדִית. אֲפִלּוּ לִמַּדְתִּי בָּאָקָדֶמְיָה מִמְסָדִית. לָמַדְתִּי שָׁם לַחֲשֹׁב בְּאֹפֶן בִּקָּרְתִּי וְלִשְׁאֹל