שם המחבר: נירה יקואל

אוֹמְרִים שֶׁמָּחָר תִּפְרֹץ מִלְחָמָה. אֲנִי לֹא מִתְוַכַּחַת, אֵין לִי עַל מָה, רַק שׁוֹאֶלֶת – הַאִם זֶה אוֹמֵר שֶׁהַיּוֹם יֵשׁ שָׁלוֹם? כִּי אַחֶרֶת, אֵיךְ […]

חֲלוֹם הוּא רְאִי לִבְדִידוּת קִיּוּמִית, כִּי מִי יְתַקְשֵׁר לָךְ אֶת עַצְמֵךְ חוּץ מִמֵּךְ?

גִּלִּיתִי שֶׁכְּשֶׁאֲנִי מְגַלָּה יַבֶּשֶׁת, זֶה לֹא מְשַׁנֶּה דָּבָר. הִיא, הֲרֵי, הָיְתָה שָׁם כָּל הַזְּמַן. אִם כָּךְ, לְשֵׁם מָה אֵצֵא בְּהַכְרָזָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ? שְׁתִיקָה תִּהְיֶה שִׁנּוּי

כְּשֶׁגּ’וֹנִי מְשׂוֹחֵחַ עִם הַצֵּ’אט, וְאַחַר כָּךְ רָץ לְסַפֵּר לַחֲבֵרִים. 

אִם בְּצֶלֶם, אָז לֹא רַק בַּשָּׁמַיִם, גַּם בַּבְּאֵרוֹת – לַחֲווֹת, לְהַרְגִּישׁ, לִשְׁהוֹת כַּמָּה שֶׁרַק אֶפְשָׁר, לִשְׁכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ מָחָר אַחֵר, וְרַק לְמָחֳרָת – לְהִזָּכֵר.

לִפְעָמִים מַחְשָׁבָה לֹא בּוֹרֵאת מְצִיאוּת. אַל תִּשְׁפְּכוּ אוֹפְּטִימִיּוּת לַשָּׁוְא. הַחֲזִיקוּ אֶת הַמַּחְשָׁבָה, טַפְּחוּ אוֹתָהּ, תְּנוּ לָהּ לִצְמֹחַ, לִגְדֹּל, וְרַק כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂיאָהּ – שַׁחְרְרוּ.

חוֹלֵץ הַזָּקֵן נַעֲלָיו, פּוֹשֵׁט בְּגָדָיו עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם, נֶעֱמָד מוּל הַמַּרְאָה – מַבִּיט בְּכָל קֶמֶט, כָּל דִּבְלוּל, כָּל קֶפֶל עוֹר, כָּל עֶצֶם גְּרוּמָה, כָּל שׁוּמָה. מַבִּיט גַּם בּוֹ. חִיּוּכוֹ נִפְרַשׂ

אֲנִי אוֹפְּטִימִית בַּבֹּקֶר וּפֵּסִימִית בָּעֶרֶב. זֶה כְּמוֹ לְתַקֵּן חֹר בַּגֶּרֶב. תָּמִיד יִפָּרֵם מֵחָדָשׁ. הַיּוֹם כְּבָר לֹא מְתַקְּנִים חֹרִים, זוֹרְקִים וְקוֹנִים חָדָשׁ – גַּרְבַּיִם, שִׁנַּיִם, לְבָבוֹת…בָּרוּךְ

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי הַכֹּל, כְּשֶׁאֲנִי מַנִּיחָה שֶׁאֵין לְךָ מָה לְחַדֵּשׁ לִי – זֶה הַמָּקוֹם שֶׁלִּי לַעֲצֹר וּלְהַתְחִיל לְהַקְשִׁיב בֶּאֱמֶת. לֹא לַתֹּכֶן, לָאָדָם. לֹא לַדֵּעוֹת, לַמְּצוּלוֹת. 

נִכְנָס לִי יָם לָעַיִן, אַהֲבָה שׂוֹרֶפֶת, כָּל הַגַּלִּים שֶׁבָּעוֹלָם – בְּטִפָּה.