סניץ’
אַתְּ וַאֲנִי נְנַצֵּחַ הַכֹּל. יֵשׁ לָנוּ דַּף וּמִכְחוֹל וְיֵשׁ מֵעָלֵינוּ שָׁמַיִם. אֲנִי אֲצַיֵּר כְּרוּב נִצָּנִים, וְאַתְּ – תְּצַיְּרִי לוֹ כְּנָפַיִם. (מתוך הספר סוכת שלום)
בהשראת “אַל תֵּצַר צָרַת מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם, שֶׁמָּא מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ וְנִמְצָא מִצְטַעֵר עַל הָעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ
שׁוּם דָּבָר לֹא בַּמָּקוֹם – לֹא הָרֹאשׁ וְלֹא הַלֵּב. עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, רַק הַכָּבֵד כָּבֵד. (מתוך הספר סוכת שלום)
עֲגָלָה עִם גַּלְגַּלִּים? לְאָן מִתְגַּלְגְּלִים? לְגַן שֶׁל הַשּׁוּעִים. מָה זֶה הַשּׁוּעִים? יֵשׁ שׁוּעִים טוֹבִים, וְיֵשׁ שׁוּעִים רָעִים.
יֶלֶד-בִּימְבָּה,כֻּלָּה בֶּן שְׁנָתַיִם! טָס כְּמוֹ שֵׁד מִשַּׁחַת, כְּאִלּוּ זוֹ מְכוֹנִית מֵרוֹץ. אֵין, זֶה כִּשָּׁרוֹן מִלֵּדָה, אוֹ אוּלַי נִסָּיוֹן שֶׁל שָׁנִים? אוּלַי ‘זֹאת’ הַהוֹכָחָה שֶׁיֵּשׁ גִּלְגּוּלִים קוֹדְמִים.
אֵיךְ הוּא זוֹקֵף אָזְנָיו לְכָל רַחַשׁ, נִכְנַס לְתַפְקִיד הָאַרְנָב. מִן הַסְּתָם, וַהֲרֵי אֵין פֹּה כַּחַשׁ – הוּא אַרְנָב, אַרְנָב שְׁמַָרְנָב…בַּסּוֹף, יַגִּיעַ יוֹמוֹ – יוֹם