סוויץ’
כָּל הַנִּדְרָשׁ הוּא לְשַׁנּוֹת אֶת כִּוּוּן הַסִּיבוּב שֶׁל הָעוֹלָם. לֹא סִיבוּב פִיזִי, מֶנְטָלִי. זֶה עִנְיָן שֶׁל רֶגַע אֶחָד, שֶׁל מִקּוּד, כֻּלָּנוּ בְּיַחַד. וְאָז יַתְחִיל תַּהֲלִיךְ הָפוּךְ – תַּהֲלִיךְ שֶׁל הַחְלָמָה. (מתוך […]
זֶה פֶּשַׁע נֶגֶד הָאֱנוֹשִׁיּוּתלַחְטֹף כָּכָה סָבְתָא שֶׁל מִישֶׁהוּ. זֶה פֶּשַׁע נֶגֶד הָאֱנוֹשִׁיּוּת לָתֵת לָהּ שָׁם לְהֵרָקֵב, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ וְלִזְרֹק.זֶה פֶּשַׁע נֶגֶד הָאֱנוֹשִׁיּוּתלָשֶׁבֶת מֵהַצַּדכְּשֶׁמַּשְׁלִיכִים
בהשראת “ואלס להגנת הצומח” (נעמי שמר) וּבְצָהֳרֵי הַיּוֹם הָיוּ מַחְסוֹמִים בְּכָל מָקוֹם, שֶׁהָרֹעַ לֹא יִזְלֹג הַחוּצָה. שֶׁיִּתְמַקֵּד בָּעוֹטֵף, “חוֹטֵף, קוֹטֵף,קוֹלֵעַ לוֹ זֵר.לוּ הָיוּ לִי
גרסה מחודשת ל”תוצרת הארץ” (נתן אלתרמן, שם טוב לוי) “אִם כָּבֵד לְבַבְכֶם כָּעוֹפֶרֶת, אִם אֲבֵלָה בְּגוּפְכֶם הַנְּשָׁמָה, הַאֲזִינוּ לְשִׁיר הַתּוֹצֶרֶת, שָׁאֲבוּ מִתּוֹכוֹ נֶחָמָה. זֶה
מִלְחָמָה זֶה מִשְׂחָק בִּילָדִים, שֶׁנִּגְמַר רַק כְּשֶׁהָאִמָּהוֹת הוֹפְכוֹת אֶת הַשֻּׁלְחָן. (מתוך הספר סוכת שלום)
הַמֶּלְצַר הָעֲרָבִי מְחַיֵּךְ – חִיּוּךְ נִכְלָם, שׁוֹאֵל. “זֶה לֹא אֲנִי, אַתְּ יוֹדַעַת”. “אֲנִי יוֹדַעַת”. “הַאִם אַתְּ רוֹאָה אוֹתִי אַחֶרֶת עַכְשָׁו?” “אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן, זֶה בִּלְתִּי