שם המחבר: נירה יקואל

אִם בָּחַרְתִּי אָז בָּחַרְתִּי בָּזֹאת – לְהִוָּלֵד בְּעַל כָּרְחִי. לָמָּה? כְּדֵי לָצֵאת לַחָפְשִׁי. 

בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַחֲלוּפִי שֶׁאֲנִי אֶקְבַּע, אֶתְלֶה דֶּגֶל כּוֹזֵב – שֶׁיִּרְאוּ שֶׁהַדִּיאֵטָה שֶׁלִּי הִיא בְּלִי פַּחְמֵימוֹת. אֲנִי לֹא אוֹכֶלֶת לוֹקְשִׁים.

“אֵיךְ בַּחוּץ? לִלְבֹּשׁ מְעִיל אוֹ סְוֵדֶר?” הִיא שׁוֹאֶלֶת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. “קְחִי מְעִיל” אֲנִי עוֹנָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.  “אֵיךְ בַּחוּץ? לִלְבֹּשׁ מְעִיל אוֹ סְוֵדֶר?” הִיא שׁוֹאֶלֶת בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה. “קְחִי

צִפּוֹר יוֹדַעַת לִהְיוֹת צִפּוֹר בְּלִי לְהִתְעַמֵּק בִּתְעוּפָה. צָב נוֹשֵׂא אֶת שִׁרְיוֹנוֹ וְלֹא שׁוֹאֵל מַדּוּעַ זֶה נָחוּץ. בַּרְדְּלָס טוֹרֵף וְלֹא תּוֹהֶה אוּלַי עָדִיף חַמְצִיץ. וְאֶבֶן? סְתָם מֻנַּחַת. גֶּשֶׁם, רוּחַ,

אִם אָסוּר לוֹמַר “בְּגִידָה” – סִימָן שֶׁמֻּתָּר לִבְגֹּד. וְזֶה כְּשֶׁלְּעַצְּמוֹ חָשׁוּד מְאֹד.

יָצָאתִי מִדַּעְתִּי. וּמִיָּד תָּלִיתִי שֶׁלֶט: “דַּעַת לְהַשְׂכִּיר”. אַךְ אֵין אִישׁ בַּשְּׁבִילִים אֲשֶׁר יָשִׁיב בְּהֵן אוֹ love. כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ.וְאֵין יוֹנָה שֶׁתְּקַטֵּרעַל צָרוּת הַדַּעַת,וּבָהּ בָּעֵת תַּסְכִּין.לַיְלָה

אִם הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי עַל טוּרְבּוֹ וְהָרְגָשׁוֹת עַל סִילוֹן, אֲנִי צְרִיכָה גְּדוּד שֶׁל חֲבֵרִים רַק כְּדֵי לַחְלֹק. וַעֲדַיִן, זֶה כְּמוֹ לִשְׁתּוֹת מַיִם בְּפִּיפֵּטָה – טִפָּה, אַחַר

אוּלַי אֶכְתֹּב שׁוּב וְאוּלַי לֹא. אֲנִי בְּהַפְסָקָה, כָּכָה זֶה עִם שִׁירִים – הֵם כּוֹתְבִים אֶת עַצְמָם, כְּמוֹ דְּמָעוֹת, עַד שֶׁמִּתְיַבֵּשׁ לָהֶן הַמָּקוֹר,וְרַק מִדֵּי פַּעַם כָּכָהמִתְפַלַּחַת לָהּ