שם המחבר: נירה יקואל

בִּשְׁבִיל לִפְתֹּר אֶת הַסִּכְסוּךְשֶׁלִּי עִם עַצְמִי,אֲנִי צְרִיכָה לָלֶכֶת בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה.

נִתְקַעְתִּי בִּיצִיאַת מִצְרַיִם עִם לַחְמָא עַנְיָא.וְאִם אַתֶּם מִתְעַנְיְנָא – אֲנִי כִּמְעַט וּמִתְבַּיְּשָׁא לוֹמַר שֶׁנִּתְקַעְתִּי בַּמִּדְבָּר. וּבְנִסְיוֹנִי לְהֵחָלֵץ מֵהַשְּׂלָו וּמֵהַמָּן, מִתְבַּיְּשָׁא אֲנִי עַד כְּלוֹתלְגַלּוֹת שֶׁנִּתְקַעְתִּי בְּשׁוּשָׁן.רַחֲמָנָא

תָּאֲרוּ לָכֶם שִׁנָּנִית מֵהַסִּיּוּטִים. כְּמוֹ טַנְק מֵרוֹץ שֶׁדּוֹהֵר עַל הַשִּׁנַּיִם, כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּזִירַת קְרָב! וּכְבָר עָבְרוּ שְׁבוּעַיִם וְהַשִּׁנַּיִם עֲדַיִן בּוֹכוֹת… וְתָאֲרוּ לָכֶם עַכְשָׁו שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּשִׁנָּנִית, וְגַם לֹא מְדֻבָּר

אִם בָּחַרְתִּי אָז בָּחַרְתִּי בָּזֹאת – לְהִוָּלֵד בְּעַל כָּרְחִי. לָמָּה? כְּדֵי לָצֵאת לַחָפְשִׁי. 

בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַחֲלוּפִי שֶׁאֲנִי אֶקְבַּע, אֶתְלֶה דֶּגֶל כּוֹזֵב – שֶׁיִּרְאוּ שֶׁהַדִּיאֵטָה שֶׁלִּי הִיא בְּלִי פַּחְמֵימוֹת. אֲנִי לֹא אוֹכֶלֶת לוֹקְשִׁים.

“אֵיךְ בַּחוּץ? לִלְבֹּשׁ מְעִיל אוֹ סְוֵדֶר?” הִיא שׁוֹאֶלֶת בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. “קְחִי מְעִיל” אֲנִי עוֹנָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.  “אֵיךְ בַּחוּץ? לִלְבֹּשׁ מְעִיל אוֹ סְוֵדֶר?” הִיא שׁוֹאֶלֶת בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה. “קְחִי

צִפּוֹר יוֹדַעַת לִהְיוֹת צִפּוֹר בְּלִי לְהִתְעַמֵּק בִּתְעוּפָה. צָב נוֹשֵׂא אֶת שִׁרְיוֹנוֹ וְלֹא שׁוֹאֵל מַדּוּעַ זֶה נָחוּץ. בַּרְדְּלָס טוֹרֵף וְלֹא תּוֹהֶה אוּלַי עָדִיף חַמְצִיץ. וְאֶבֶן? סְתָם מֻנַּחַת. גֶּשֶׁם, רוּחַ,

אִם אָסוּר לוֹמַר “בְּגִידָה” – סִימָן שֶׁמֻּתָּר לִבְגֹּד. וְזֶה כְּשֶׁלְּעַצְּמוֹ חָשׁוּד מְאֹד.