שם המחבר: נירה יקואל

עוֹד שָׁנָה… שֶׁכָּל מָה שֶׁיֵּשׁ יִשָּׁאֵר, וּמָה שֶׁנּוֹתַר יִוָּתֵר, וְכָל הַתָּאִים שֶׁתָּמִיד מִתְחַלְּפִים יַמְשִׁיכוּ אוֹתוֹ תַּהֲלִיךְ,  שֶׁנַּשְׁלִיךְ…אֶת כָּל מָה שֶׁכְּבָר מְיֻתָּר,וְנִתָּן לָאֶתְמוֹל אֶת מָחָר,שֶׁנֵּדַע

לוּ יָדַעְתִּי אֶת כָּל שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדַעַת, לוּ הָיוּ לִי אֶת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת – הָיִיתִי פּוֹסֶקֶת מִלֶּכֶת. הָיִיתִי כְּשָׁעוֹן הַמְּבַטֵּל זְמַנּוֹ לָרִיק וּמְחוֹגָיו יְשָׁנִים כַּפִּיּוֹת.

וְהִנֵּה הֻשְׁבְּעָה מֶמְשָׁלָה. עִם שָׂרָה לְקִדּוּם וְהַשַּׂר לִמְאוּם, עִם שָׂרָה לְשִׁתּוּף וְהַשַּׂר לְלִטּוּף, עִם שַׂר לְהַשְׂכָּלַת הַמַּיִם הַגְּבוֹהִים וְשָׂרָה לַהֲפָצַת שְׁמוּעוֹת, עִם שַׂר הַמְּקַשֵּׁר בֵּין הַטּוֹסְט לַטּוֹסְטֵר

כְּשֶׁהַיָּמִין מְפַחֵד לְהַפְסִיד וְהַשְּׂמֹאל מְפַחֵד לְנַצֵּחַ, רֹהַ”מ יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ לָבֶטַח. בְּחִירוֹת הֵם רוֹצִים וְדוֹרְכִים בְּלִי מֵשִׂים עַל קְשִׁישָׁה, אוֹ נָכֶה, אוֹ מִעוּט שֶׁמּוֹחֶה. מֵרֹב הָ”אֲנִי” כְּבָר