שם המחבר: נירה יקואל

וְהַיֶּלֶד צָעַק:  “הַמֶּלֶךְ עֵירֹם!”  וְהַכָּרוֹז קָרָא:  “אַתָּה עֵירֹם בְּעַצְמְךָ!”  שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ לוֹ, הַיֶּלֶד,  כָּכָה לוֹמַר,  בְּדִיּוּק כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ מְנַפְנֵף בַּחֲבִילָתוֹ בַּכִּכָּר…

שֶׁקֶט מָתוּחַ שָׂרַר בָּאוּלָם. הַמְּאַלֵּף פָּתַח אֶת הַכְּלוּב וְשִׁחְרֵר אֶת הָאַרְיֵה! הָאַרְיֵה יָצָא – וְהַקָּהָל עָצַר נְשִׁימָתוֹ. הָאַרְיֵה שָׁאַג – וְהַקָּהָל נֶחְרַד מֵאֵימָתוֹ. הָאַרְיֵה טָרַףוְהַקָּהָל נִטְרַף. וְהַמְּאַלֵּף?רָץ

לְשַׁטֵּחַ אֶת הַזַּעֲזוּעַ כְּמוֹ שֶׁמְּשַׁטְּחִים עֲקוּמוֹת. לְשַׁטֵּחַ אֶת הַזַּעֲזוּעַ כְּמוֹ שֶׁמְּשַׁטְּחִים עוֹלָמוֹת, כָּכָה – עִם דַּחְפּוֹר. עַדְלֹאיָדַע לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹי הַבְּרוֹךְ לְאַי טִירִילַיְּ. עַדְכֵּןיָדַע לִבְחֹר שֶׁלֹּא לְהִזְדַּעְזֵעַ כְּלָל, כִּי בִּשְׁבִיל

הַחַיִּים הֵם תָּכְנִית רֵיאָלֵטִי עִם נִיאָגָרָה עֲנָקִית וְהַדָּחוֹת

מָה בְּסַךְ הַכֹּל רוֹצֶה אָדָם? לִהְיוֹת צוֹדֵק. אַחֶרֶת עוֹלָמוֹ יִתְעַרְעֵר עָלָיו.  וְאִם יִרְאֶה אֲפִלּוּ סֶדֶק קָט בְּבִצּוּרָיו,  מִיָּד יִדְאַג לְחָזְקָם.  יִבְנֶה תִּלֵּי תִּלִּים. הָרִים!  וְאַתָּה

מַהוּ טַעַם הַחַיִּים? בְּכָל פִּצְפּוּץ הַטַּעַם מִשְׁתַּנֶּה. בְּכָל פִּצְפּוּץ אֲנִי מִזְדַּקֶּנֶת בִּשְׁנִיָּה – מִשֵּׁן לְשֵׁן, מִשְּׁנִיָּה לִשְׁנִיָּה. אַךְ אֵינִי זוֹכֶרֶת אֶת הָרִאשׁוֹנָה! אוֹמְרִים שֶׁטַּעְמָהּ הָיָה טְרָאוּמָטִי. מָצָאתִי

אֲנִי מוֹחָה עַל הַסְּקָלָה שֶׁל רֹאשׁ וְזָנָב,שֶׁנִּהְיֶה לְלֵב,שֶׁנֹּאהַב.

אֲנִי מְטִילָה סָפֵק לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים. אִם זֶה הָיָה סְפּוֹרְט אוֹלִימְפִּי, הַזּוֹכֶה הָיָה זֶה שֶׁמַּגִּיעַ אַחֲרוֹן, מֻקָּף בְּשׁוֹאֲלֵי שְׁאֵלוֹת, וְהוּא אֵינוֹ מֵטִיל בָּהֶם סָפֵק בִּכְלָל.