שם המחבר: נירה יקואל

עֵץ הַמּוֹצְצִים לֹא יָדַע שֶׁנָּבוֹא בְּהֶרְכֵּב שֶׁכַּזֶּה… אַךְ אִמָּא הִסְכִּימָה בֵּינָהּ לְבֵינוֹ, וְאַבָּא הֵנִיד אֶת הָרֹאשׁ. גַּם סַבְתָּא אָמְרָה שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן – “הַמֶּיְדַּלֵּעַ בַּת שָׁלוֹשׁ”.  […]

יָרֵחַ, יָרֵחַ, הִסְתַּכֵּל עָלַי, הַכּוֹבַע שֶׁלִּי מִתְהַלֵּךְ בִּלְעָדַי! מִסְתּוֹבֵב בֵּין הַבְּרִיּוֹת, מִתְרוֹעֵעַ, וְאוּלַי זֶה חֲלוֹם, אַתָּה יוֹדֵעַ. הֵן זֶה כּוֹבַע אֶחָד, מִנִּי רַבִּים, מְקֻשָּׁט בְּנוֹצָה וְכוֹתֵב שִׁירִים. וְהוּא מַזְמִין

אֵין בָּעוֹלָם יֵאוּשׁ כְּלָל. רַק אַהֲבָה, יָרֵחַ, רַק אַהֲבָה. אוּלַי הִיא מְלַבֶּבֶת? הֵן יֵשׁ בָּהּ חַיִּים, וְיֵשׁ בָּהּ שְׁבִילִים בֶּחָלָל וּבִכְלָל. אוּלַי הִיא נִכְזֶבֶת? הֵן יֵשׁ

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָלַךְ.  לֹא לָעֲבוֹדָה הָלַךְ, לֹא לִקְנִיּוֹת, גַּם לֹא לְטִיּוּל עִם הַכֶּלֶב עִם שַׂקִּית לְאִסּוּף תְּהִיּוֹת. לֹא מִבֵּיתוֹ בָּרַח,לֹא הָלַךְ מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל,גַּם

הִגִּיעָה לָאַרְמוֹן, דּוֹפֶקֶת בְּלִי בּוּשָׁה, נְסִיכָה חִוֶּרֶת, רְטוּבָה וּרְגִישָׁה.  חִיּוּךְ זְדוֹנִי בָּחַשְׁתִּי וְלַסְּפָרִים נִגַּשְׁתִּי.  הָעֶלֶם, בֶּן זְקוּנַי, מְמַהֵר לְהִנָּשֵׂא,וְיֵשׁ לִמְצֹא עַלְמָהשֶׁתַּחֲלֹק אִתּוֹ כִּסֵּא. חִיּוּךְ