שם המחבר: נירה יקואל

זֶה לֹא כְּשֶׁהַתּוֹתָחִים רוֹעֲמִים הַמּוּזוֹת שׁוֹתְקוֹת, זֶה כְּשֶׁהַמּוּזוֹת שׁוֹתְקוֹת הַתּוֹתָחִים רוֹעֲמִים. (מתוך הספר סוכת שלום)

חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁ – מִתְחַבְּרִים, סָפֵק נָמִים, סָפֵק עֵרִים. לְמַעְלָה עֲנָפִים תְּלוּיִים, וְלַיְלָה. “תֶּה?” שׁוֹאֶלֶת, הֵם עוֹנִים: “עִם עוּגִיּוֹת וְעוּגִיִּים” יוּקולֶיְלִי מְזַיֶּפֶת “חֲתוּלַיְלָה”. כּוֹכָב טוֹעֵן שֶׁאֵין מָמָ”ד,גַּם

הַפִּיל שֶׁבַּחֶדֶר – הַאִם הוּא מוּדָע לְקִיּוּמוֹ? וְאִם זֶה עֵדֶר שֶׁל פִּילִים – הַאִם יֶשְׁנוֹ הֶבְדֵּל בָּרְמִיסָה? הַאִם אֱלֹהִים הוּא פִּיל שֶׁנֶּעְדַּר מֵהַחֶדֶר, אוֹ חֶדֶר שֶׁנֶּעְדַּר

גרסה מחודשת בעברית לשיר “נפלי” (לורנה מקנית) מַהוּ הַנָּהָר שֶׁבִּי זָרַם? אֵינִי אוֹתוֹ נָהָר וְלֹא הַזֶּרֶם. מַהוּ הַנָּהָר? אֵינִי יוֹדַעַת. כָּל אוֹתָם זְרָדִים נִשְּׂאוּ לְיָם

בָּרוּר שֶׁכֵּן – אֲנִי אֲשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם! לֹא אֶת ‘כָּל’ הָעוֹלָם… אֲשַׁנֶּה פְּסִיק. תֹּאמְרוּ שֶׁזֶּה לֹא מַסְפִּיק? תֹּאמְרוּ שֶׁזֶּה בָּטֵל בְּמִילְיַארְד? בְּסִדְרֵי עוֹלָמוֹת אֵין ‘בָּטֵל’, הַכֹּל

כָּל הַנִּדְרָשׁ הוּא לְשַׁנּוֹת אֶת כִּוּוּן הַסִּיבוּב שֶׁל הָעוֹלָם. לֹא סִיבוּב פִיזִי, מֶנְטָלִי. זֶה עִנְיָן שֶׁל רֶגַע אֶחָד, שֶׁל מִקּוּד, כֻּלָּנוּ בְּיַחַד. וְאָז יַתְחִיל תַּהֲלִיךְ הָפוּךְ – תַּהֲלִיךְ שֶׁל הַחְלָמָה. (מתוך

בהשראת “אב יקר”, (מוריס מטרלינק, ווין שנקלין) אָח חַיָּל, הַנָּכוֹן שֶׁבַּחוּץ מִלְחָמָה? הַנָּכוֹן שֶׁיְּלָדִים הֻפְקְרוּ לְאֵימָה? לָמָּה זֶה לֹא הִצַּלְתָּ זְקֵנִים בַּבָּתִּים? וְהַאִם

זֶה פֶּשַׁע נֶגֶד הָאֱנוֹשִׁיּוּתלַחְטֹף כָּכָה סָבְתָא שֶׁל מִישֶׁהוּ. זֶה פֶּשַׁע נֶגֶד הָאֱנוֹשִׁיּוּת לָתֵת לָהּ שָׁם לְהֵרָקֵב, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ וְלִזְרֹק.זֶה פֶּשַׁע נֶגֶד הָאֱנוֹשִׁיּוּתלָשֶׁבֶת מֵהַצַּדכְּשֶׁמַּשְׁלִיכִים

הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים כַּמָּה שְׁנִיּוֹת יֵשׁ בְּחֹדֶשׁ אֶחָד ? (מתוך הספר סוכת שלום)

וְאוּלַי בְּגִידָה הִיא שָׁם לְמַעְלָה בַּמְּרוֹמִים. הֵן לֹא יוּכַל לוֹמַר שֶׁלֹּא יָדַע, שֶׁאֵין לוֹ מוֹדִיעִין, הֲרֵי הַכֹּל צָפוּי וְהָרְשׁוּת – מִי נְתָנָהּ? (מתוך הספר סוכת שלום)