שם המחבר: נירה יקואל

“בָּרוּר שֶׁאֲנִי מַאֲמִין בְּךָ”, אָמַר אִיּוֹב, “אַחֶרֶת – אֶת מִי אַאֲשִׁים בְּהַכֹּל?” “לֹא לָזֶה הִתְכַּוַּנְתִּי”, אָמַר אֱלֹהִים. “הַדֶּרֶךְ לַגֵּיהִנּוֹם וְזֶה…” אָמַר אִיּוֹב. (מתוך הספר סוכת שלום)

אֲנִי רַק שְׁאֵלָה – אֵיפֹה הַמְּחָאָה שֶׁל הַמַּלְאָכִים? גַּבְרִיאֵל, מִיכָאֵל, חַמְסָה-אֵל, כָּל הָאֵל-ה – אֵיפֹה הֵם? כַּמָּה זְמַן לוֹקֵחַ לְהַגִּיעַ מִלְּמַעְלָה – שְׁמוֹנֶה שְׁנִיּוֹת? אוּלַי שְׁמוֹנֶה

בְּסַךְ הַכֹּל הֵעַפְתִּי צִנְצָנוֹת מֵהָאָרוֹן שֶׁבַּמִּטְבָּח לַפַּח. רָצִיתִי לְפַנּוֹת מָקוֹם… אֲבָל פִּתְאוֹם – שְׁבִיתָה! אֵין חַלָּה, אֵין סָלָט, אֵין חֲבִיתָה. הַצַּלָּחוֹת לֹא יוֹצְאוֹת מֵהָאָרוֹן – הֵן

גרסה מחודשת ל”שני צלמי רחוב” (נעמי שמר) “שְׁנֵי צַלָּמֵי-רְחוֹב זֶרַח וְצַלְמֻנָע, יָצְאוּ לָהֶם הַרְחוֹבָהּ לְצַלֵּם תְּמוּנָה.” וּבַתְּמוּנָה – רְעוּלֵי פָּנִים בְּרוֹבִים גְּדוֹלִים וּבְרִמּוֹנִים, וּכְשֶׁהֵם הוֹלְכִים

הָיֹה הָיְתָה יַלְדָּה שְׁקוּפָה שֶׁיָּשְׁבָה עַל כִּסֵּא שָׁקוּף וְהִסְתַּכְּלָה בְּמָסַךְ שָׁקוּף עַל אֲנָשִׁים שְׁקוּפִים עִם רוֹבִים שְׁקוּפִים שֶׁפָּרְצוּ גָּדֵר שְׁקוּפָה וְיָרוּ עַל יְלָדִים שְׁקוּפִים שֶׁהִתְחַבְּאוּ בַּאֲרוֹנוֹת שְׁקוּפִים

בְּבוֹגְדֵי הַמֶּלֶךְ הַחֲדָשִׁים הָיְתָה יַלְדָּה אַחַת, שֶׁרָאֲתָה לַמֶּלֶךְ הַכֹּל. אֲבוֹי לַבּוּשָׁה! מִיָּד קָרְאוּ לָהּ “אִשָּׁה טִפְּשָׁה” וְהֶעֱלוּ אוֹתָהּ עַל טִיל לְאַנְשֶׁהוּ… (מתוך הספר סוכת שלום)

גַּם אֱלֹהִים יָדַע. וְעוֹד אֵיךְ יָדַע! פָּשׁוּט לֹא הִקְשַׁבְנוּ לוֹ. לָמָּה? כִּי אֱלֹהִים הוּא תַּצְפִּיתָן. וּמִי, לַעֲזָאזֵל, מַקְשִׁיב לְתַצְפִּיתָנִיּוֹת? (מתוך הספר סוכת שלום)

אֲנִי מוֹחָה. אֲנִי עוֹמֶדֶת לְבַדִּי עִם שֶׁלֶט: “הִ תְ פַּ טֵּ ר” הִזְדַּעֲזֵעַ! הַבַּע חֲרָטָה, קַח אַחְרָיוּת אִישִׁית עַל הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּרָאתָ – וְהִתְפַּטֵּר! (מתוך הספר סוכת שלום)

מָמָ”ד, מִקְלָט, כִּפַּת בַּרְזֶל, צְבָא הֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל. וְאִם נִקַּח זֹאת לָאֶקְסְטְרִים – נִבְנֶה מָמָ”ד רַב מְמַדִּים. כָּזֶה עֲנָק! מֵאֵילַת וְעַד קַצְרִין. נִנְעַל עַצְמֵנוּ מִבִּפְנִים,נִתֵּן צָלָ”שׁ לַגְּאוֹנִים שֶׁתִּכְנְנוּ

“הַכֵּלִים יְכוֹלִים לְחַכּוֹת, אַף אֶחָד לֹא יִשְׁטֹף אוֹתָם בִּמְקוֹמִי”, כָּךְ אוֹמֶרֶת אִמִּי. גַּם הַשֶּׁבֶר אוֹתוֹ הַדָּבָר – יְחַכֶּה לְמָחָר. אֲנִי לוֹקַחַת עַכְשָׁו הֲפוּגָה כְּדֵי לִכְתֹּב שִׁירִים