שם המחבר: נירה יקואל

לְלַכְלֵךְ, לְהַשְׁרוֹת, לְכַבֵּס, לִתְלוֹת, לְקַוְצֵ’ץ’, לְגַהֵץ, לְסַנְדְּבֶץ’, לִתְהוֹת, לְקַטֵּר, לְכַפְתֵּר, לְפְסַנְתֵּר צַוָּארוֹן, וְלָשִׂים בָּאָרוֹן.  (מתוך הספר סוכת שלום)

לָמָּה? לָמָּה סֻכּוֹת? לָמָּה סֻכּוֹת, אֲבָל? לָמָּה סֻכּוֹת אֲבֵלִים? (מתוך הספר סוכת שלום)

מִלְחָמוֹת זֶה לֹא הַצַּד הֶחָזָק שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבִים בְּקוֹמְבִּינוֹת, בְּטִיּוּחַ וּבְכַסְתָּ”ח. מִלְחָמוֹת זֶה לֹא הַצַּד הֶחָזָק שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבִים בְּלָשִׁיר “אַתָּה תּוֹתָח”. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לְבַלְבֵּל

אֶפְשָׁר הָיָה לוֹמַר שֶׁלֹּא יָדְעוּ, וְאִם יָדְעוּ, אוּלַי קָפְאוּ, כְּמוֹ שֶׁקָּפְאוּ פָּנִים. אֶפְשָׁר הָיָה אֶת זֹאת לוֹמַר, אִם בִּפְנֵיהֶם הָיָה נִכָּר הַזַּעֲזוּעַ.  (מתוך הספר סוכת שלום)

לֹא יָדַעְנוּ, לֹא שָׁמַעְנוּ, לֹא חָשַׁבְנוּ, לֹא תֵּאַרְנוּ. סְתוּמִים אֲנַחְנוּ כָּל הָמוּ וָמִי, אַךְ שֶׁקֶט, מִלְחָמָה – אָז תִּסְתְּמִי. (מתוך הספר סוכת שלום)

גרסה מחודשת ל”יובל המבולבל” (יובל המבולבל) שָׁלוֹם לָכֶם יְלָדִים וִילָדוֹת, אֲנִי מֻגְבָּל הַמְּבֻלְבָּל. הִנְדְּסוּ חַמַאס בְּתוֹךְ מַעְבָּדָה, לֹא בְּכַוָּנָה בִּכְלָל. וְלֹא, לֹא, לֹא, לֹא סָגְרוּ

אֲנִי מְחַכָּה לְקָמֶלְיָה שֶׁתִּפְרַח, וְתִצְבַּע אֶת עוֹלָמִי בְּוָרֹד פִיקְצִיָּה. (מתוך הספר סוכת שלום)

בהשראת “בטי בם” (אריאל זילבר) הָפַכְתִּי לִהְיוֹת רַגְשָׁנִית לְעֵת מִלְחָמָה, אִם אֶפְשָׁר כָּכָה לַהֲפֹךְ אֶת הָעוֹר מֵרַגְשָׁנִית לְרַגְשָׁנִית, וּבְכָל זֹאת לְהַרְגִּישׁ שִׁנּוּי. וְהַכֹּל עָצוּב

מָה שְׁלוֹמִי? אוּלַי ‘זֹאת’ הַשְּׁאֵלָה הַנְּכוֹנָה, כִּי הִיא מְרַמֶּזֶת עָלַי וְלֹא פּוֹלֶשֶׁת לִמְחוֹזוֹת הַזּוּלַת. אוּלַי כָּךְ אֶרְמֹז שֶׁאֲנִי מְיַחֶלֶת לְמִישֶׁהוּ, אוֹ לְמִישֶׁהִי, שֶׁיָּשִׂימוּ לֵב שֶׁאֵין בִּמְחוֹזוֹתַי שׁוּם שָׁלוֹם. (מתוך