חוטים של אור
אֲנִי מְדַמְיֶנֶת חוּטִים שֶׁל אוֹר מֵהַלֵּב שֶׁלִּי אֵלֵיהֶם. פּוֹרֶשֶׂת אֶצְבְּעוֹתַי כְּמוֹ מַשְׁדֵּר, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ כֻּלָּם. אָז אִם אַתֶּם מוֹצְאִים אוֹתִי כָּכָה, מְסֻבֶּכֶת בְּחוּטִים – זֶה לָמָּה. […]
אֲנִי מְדַמְיֶנֶת חוּטִים שֶׁל אוֹר מֵהַלֵּב שֶׁלִּי אֵלֵיהֶם. פּוֹרֶשֶׂת אֶצְבְּעוֹתַי כְּמוֹ מַשְׁדֵּר, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ כֻּלָּם. אָז אִם אַתֶּם מוֹצְאִים אוֹתִי כָּכָה, מְסֻבֶּכֶת בְּחוּטִים – זֶה לָמָּה. […]
גרסה מחודשת ל”בלדה לנאיבית” (יהונתן גפן, יצחק קלפטר) אָמַרְתְּ שֶׁהָאֹרֶז יֵצֵא לָךְ בְּסֵדֶר, כְּמוֹ בַּסְּפָרִים, לֹא דָּבִיק כְּמוֹ הָעֵדֶר. כֻּלָּם לָךְ אָמְרוּ
הָיָה מָחָר וְאֵין. תִּקְוָה נָגוֹזָה. רוּחַ מֶרְחַקִּים לוֹכֶדֶת פַּרְפָּרִים בְּ-רֶשֶׁת סְבִיב אוֹרוֹ שֶׁל נֵר, וְאֵין מָחָר יוֹתֵר. (מתוך הספר סוכת שלום)
בהשראת “תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַּת לַיְלָה, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה” (תיאור הגאולה – מתוך פיוט מאת יניי, אשר נאמר בתום ליל
יֵשׁ פִּיל בַּחֶדֶר, לְמִי שֶׁלֹּא עוֹצֵם עֵינַיִם בְּכֹחַ וְאוֹמֵר: “אֵין פִּיל! אֵין פִּיל! אֵין פִּיל!” וְהַפִּיל הַזֶּה דּוֹרֵךְ לְדוֹד מֹשֶׁה עַל הֶחָזֶה – אַיָּה
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, תְּקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָרוֹת: שְׁבָרִים. מְחַכָּה לַגֶּשֶׁם שֶׁיִּשְׁטֹף הַכֹּל, אַךְ הוּא מִתְמַהְמֵהַּ. אוּלַי הוּא מִתְפַּלֵּל עַל טִפּוֹתָיו, הֲרֵי הוּא לֹא שָׁמַע מֵהֶן כְּבָר שָׁעוֹת! מְחַכָּה לַטִּפּוֹת שֶׁיָּשׁוּבוּ
כּוֹאֵב לִי בָּאֱנוֹשִׁיּוּת, כּוֹאֵב לִי בַּנּוֹרְמָלִיזַצְיָה שֶׁל הָרֹעַ. עַד הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ – אָמַרְנוּ אוֹ לֹא אָמַרְנוּ? אֲנִי מַרְגִּישָׁה הַיּוֹם זְקֵנָה בַּת מֵאָה, כִּי כּוּווולָּם הַיְּלָדִים