זריקת ההפתעה
אֲנִי קוֹרֵאת לָהּ זְרִיקַת הַהַפְתָּעָה. לָמָּה הַפְתָּעָה, אַתְּ שׁוֹאֶלֶת? כִּי אַתְּ יוֹדַעַת מָתַי תְּקַבְּלִי, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁקִּבַּלְתְּ אוֹתָהּ, אַתְּ כְּבָר לֹא יוֹדַעַת מָתַי תְּקַבְּלִי וְכַמָּה […]
אֲנִי קוֹרֵאת לָהּ זְרִיקַת הַהַפְתָּעָה. לָמָּה הַפְתָּעָה, אַתְּ שׁוֹאֶלֶת? כִּי אַתְּ יוֹדַעַת מָתַי תְּקַבְּלִי, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁקִּבַּלְתְּ אוֹתָהּ, אַתְּ כְּבָר לֹא יוֹדַעַת מָתַי תְּקַבְּלִי וְכַמָּה […]
אִם אַתֶּם מַרְגִּישִׁים לֹא נוֹחַ בְּחֶבְרַת מְשֻׁגַּעַת כְּמוֹתִי, חִשְׁבוּ כֵּיצַד הֱיִיתֶם מַרְגִּישִׁים אִם כָּל הָעוֹלָם סְבִיבְכֶם הָיָה מִשְׁתַּגֵּעַ. (מתוך “עשי לך חופש”)
טִיּוּל יוֹמִי בְּרַדְיוּס מֵאָה מֶטֶר. עוֹבֶרֶת גַּם דֶּרֶךְ קִירוֹת. אֶת הַשִּׁגָּעוֹן הַזֶּה שׁוּם מַסֵּכָה לֹא תַּעֲצֹר. לְמַעְלָה בְּמֶרְחַק שְׁנוֹת אוֹר שָׁרִים הַחַיְזָרִים:“יֵשׁ לָנוּ גֹּלֶם
בהשראת “שיר הפטנטים” שכתב חיים חפר והלחין מל קלר עַם עֲבָדִים אֲנַחְנוּ, זֶה טַיְטְל מְפֻקְפָּק. הָאָרֶץ מִדַּרְדֶּרֶת בְּצַעֲדֵי עֲנָק! זֶה עֵסֶק בִּישׁ שְׁלִילִי, פְּלִילִי
מִתַּחַת לַפּוּךְ, בְּמַחֲשָׁבוֹת עַל בְּרִיאָה, וּבַחוּץ עוֹלָם. (מתוך “עשי לך חופש”)
בַּסּוֹף מֵתִים. וּכְשֶׁאַמּוֹת, לִי לֹא אִכְפַּת מִפַּרְשָׁנוּת. גַּם לֹא אִכְפַּת לִי מִטְּקָסִים. רַק רוֹצָה שֶׁתְּחַיְּכוּ וְתַגִּידוּ: “אוֹיְשׁ, הִיא עִם הַשְּׁטוּיוֹת שֶׁלָּהּ”.וְאַחַר כָּךְ תֵּלְכוּ לַיָּם.זֶה יִהְיֶה
הַשָּׁנָה עֶשְׂרִים שִׁשִּׁים. אֲנִי יוֹצֵאת אֶל הַגִּנָּה, רֵיחַ הַפְרֵזְיוֹת נִשָּׂא בָּאֲוִיר וְאִתּוֹ מִין חֵרוּת שֶׁכָּזֹאת. עַל סַפְסָל יוֹשֶׁבֶת זְקֵנָה: “הָרֵיחַ הִשְׁתַּנָּה, זֶה תָּמִיד הָרֵיחַ”. (מתוך “עשי
עֲשִׂי לָךְ חֹפֶשׁ. פִּרְמִי אֶת הַכְּבָלִים, תַּךְ אַחַר תַּךְ. זֹאת עֲבוֹדַת נְמָלִים, אַתְּ יוֹדַעַת, לִפְרֹם אֶת הַכֹּל. (מתוך “עשי לך חופש”)
בְּסַל הַבִּכּוּרִים שֶׁלִּי, הֵנַחְתִּי צֶבַע כָּחֹל וַעֲפִיפוֹן שֶׁהֲכִינוֹתִי לְבַד. כְּשֶׁנִּפָּגֵשׁ, נַנִּיחַ בַּסַּל אֶת כָּל הַטֵּלֵפוֹנִים הַחֲכָמִים, נֵצֵא הַחוּצָה לִצְבֹּעַ אֶת הַשָּׁמַיִם,נָרוּץ אַחַר הָעֲפִיפוֹןבְּשָׂדוֹת יְרֻקִּים,וְנִהְיֶה הֲכִי
לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, לַחֲצוֹת אֶת יַם סוּף, לָלֶכֶת בַּמִּדְבָּר בְּלִי לָדַעַת מַה יֵּלֶד יוֹם. כִּי אִם הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁזֶּה יִקַּח אַרְבָּעִים שָׁנָה וְהֵם יָמוּתוּ בַּמִּדְבָּר – לֹא הָיוּ