שם המחבר: נירה יקואל

אֵין כִּפָּה אֲדֻמָּה בְּלִי זְאֵב, וְאֵין זְאֵב בְּלִי כִּפּוּשׁ. הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁאָנוּ מְיַחֲלִים אֵלָיו, נִצַּב שָׁם כִּנְקֻדַּת יִחוּס, כְּדֵי שֶׁנֶּחֱוֶה אֶת עֹמֶק הַדְּרָמָה.סִפּוּר –זֶה

בהשראת “רק על עצמי לספר ידעתי” שכתבה רחל בלובשטיין אִם נְמָלִים הָיוּ גְּדוֹלוֹת כַּאֲנָשִׁים,הֵן הָיוּ מְקוֹנְנוֹת בְּחֹר שָׁחֹר,עַל אֲנָשִׁיםשֶׁצַּר עוֹלָמָם

מיומנו של מִלּוּשׁ: הַיּוֹם נָנָה זָרְקָה לִי עֶצֶם וְרַצְתִּי לִתְפֹּס.נָנָה מָחֲאָה כַּפַּיִם.הַאִם אֲנִי כֶּלֶב טוֹב? הַיּוֹם נָנָה זָרְקָה לִי עֶצֶםוְרַצְתִּי

הִתְרַגַּלְנוּ לְפַחֵד מִכָּל צֵל וְכָל אָדָם, וְאִם הוּא מִתְעַטֵּשׁ אוֹ מִשְׁתַּעֵל – אָז שִׁבְעָתַיִם. הִתְרַגַּלְנוּ לְבַלּוֹת עִם מַסֵּכוֹת עַל הַפָּנִים, לִשְׁמֹר מֶרְחָק וּלְחַטֵּא

גּוֹי שֶׁל קֶנְיוֹן צָמִית שֶׁהוֹלֵךְ עִם צָמִיד עַל הַיָּד וְחֹר בַּכָּתֵף, וּמַרְגִּישׁ שֶׁזֶּה כֵּיף.  גּוֹי שֶׁל קֶנְיוֹן –תִּקְנֶה לִי חֻלְצָה,פַּעֲמַיִם סֻכָּר,וְגַם סֵפֶר קָצָר.

אוּלַי אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לְסַפֵּר סִפּוּרִים. הֵם אוֹמְרִים לִי: פֵיְק נְיוּז, קוֹנְסָפִּירַטוֹרִית, חוֹפֶרֶת. אֲבָל אֲנִי, אֲנִי רַק מְסְפַּיְלֶרֶת…  (מתוך “עשי לך חופש”)