שם המחבר: נירה יקואל

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁקּוֹרְאִים לְשֶׁתֶן גֶּשֶׁם – קוֹרְאִים לָהֶם יְשֵׁנִים. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמַּבְדִּילִים בֵּין גֶּשֶׁם לְשֶׁתֶן – קוֹרְאִים לָהֶם עֵרִים. יֵשׁ אֲנָשִׁים, שֶׁגַּם כְּשֶׁיּוֹרֵד גֶּשֶׁם מְחַפְּשִׂים

מַאֲבָק זֶה תָּמִיד אֲנִי מוּל עַצְמִי. נִכְנֶסֶת לָאוֹטוֹ, מַתְנִיעָה, מַדְלִיקָה מַזְגָן (דָּבָר רִאשׁוֹן), מַכְנִיסָה לָוֵיז אֶת הַיַּעַד וְנוֹסַעַת. אֲבָל אֲנִי לֹא מַקְשִׁיבָה לָוֵויז.זֶה עִקָּרוֹן אֶצְלִי.כִּי אַף

שֶׁמֶשׁ בַּמָּרוֹם זוֹרַחַת… שָׁלַחְנוּ אֶת בֵּנְצ’וּק לִקְנוֹת עַגְבָנִיּוֹת, כָּאָמוּר בַּשִּׁיר: “לֵךְ יָשָׁר וְאַל תִּשְׁכַּח, בֵּנְצ’וּק, יֶלֶד שֶׁלִּי מֻצְלָח…” אִמָּא מְחַכָּה בַּבַּיִת, וְהִנֵּה חוֹזֵר הַבֵּנְצ’וּק עִם עֲרֵמָה

אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ מִלְחָמָה.אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ אוֹיֵב,אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ יָרִיב,אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ עוֹלָמוֹת!אֲבָל אִם ‘מִלְחָמָה’ הִיא הַיָּרִיב –אֵיךְ תּוּכְלוּ לְהַכְשִׁילָהּ?נִצָּחוֹן וְהֶפְסֵד הֵם כְּלֵי

בְּתוֹר פּוֹלָנִיָּה הָיִיתִי צְרִיכָה לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹרוֹת, לְסַדֵּר לִי כִּסֵּא לֹא-נוֹחַ בְּפִנַּת הַחֶדֶר, לְהֵאָנַח בְּקוֹל, וּלְהֵאָנַח שׁוּב לְמִקְרֶה שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ.  בְּתוֹר פּוֹלָנִיָּה הָיִיתִי צְרִיכָה

אֲנִי לֹא מַשְׁוָה. אֵין לִי טַבְלַת אֶקְסֵל שֶׁבָּהּ אֲנִי מוֹדֶדֶת רֹעַ. אֲנִי לֹא סוֹפֶרֶת מוֹדָעוֹת אֵבֶל. אֲנִי לֹא שׁוֹאֶלֶת מִי מֵת. זֶה עִקָּרוֹן אֶצְלִי

אַיייינִסִּים זֶה שֶׁל אֶתְמוֹל.הַנֵּרוֹת שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לְהָאִיר בְּעַיִן,כְּבָר כָּבוּ,וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם.אַייייעַכְשָׁו יָבוֹאוּ הַפְּתָאִים וְיִזְרְעוּ תִּקְוָה.זֶה הִשָּׂרְדוּתִי, אַתֶּם יוֹדְעִים?כִּי אִי

הַשֶּׁקֶט הֲכִי נוֹרָאהוּא הַשֶּׁקֶט שֶׁאַחֲרֵי הַסְּעָרָה.שֶׁקֶר הַשֶּׁמֶשׁ וְהֶבֶל הָאוֹר.כְּמוֹ צִפּוֹר בִּנְדוּדֶיהָ,הִיא תַּחֲזֹר. (מתוך “עשי לך חופש”)