שם המחבר: נירה יקואל

[א] הַצִּפּוֹרִים יוֹדְעוֹת שֶׁכְּלוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה. מְצַיְּצוֹת לָהֶן בְּנַחַת. וְרַק אֲנַחְנוּ מִזְדָּרְזִים עִם הַמִּקְלַחַת. [ב] מְדַלֶּגֶת בָּרְחוֹב, מְזַמְזֶמֶת שִׁירִים, קוֹטֶפֶת פֶּרַח, זוֹרֶקֶת אוֹתוֹ לָאֲוִיר. יוֹם בָּהִיר. אֲנָשִׁים מְהַלְּכִים עִם עַיִן אַחַת מְחַפֶּשֶׂת מִקְלָט לְעֵת […]

טֵלֵוִיזְיָה בְּווֹלְיוּם גָּבוֹהַּ. חֲדָשׁוֹת. מִלְחָמָה. “דַּי, זֶה כּוֹאֵב לִי בָּרֹאשׁ”, אֲנִי אוֹמֶרֶת. “אַתְּ לֹא תְּנַהֲלִי אוֹתִי”, הִיא עוֹנָה. “זֶה שָׁעוֹת” אֲנִי אוֹמֶרֶת. “אֲנִי רוֹצָה לְהִתְעַדְכֵּן”,

כְּשֶׁיִּפְרֹץ שָׁלוֹם בְּלִי הַתְרָעָה, בְּלִי נִפְגָּעִים וְהַפְחָדוֹת, בְּלִי שִׁדּוּרִים עַל הַגַּגּוֹת, וּבְלִי סִירֵנוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת – אֵיךְ נֵדַע? אֵיפֹה הַמּוּזוֹת שֶׁיְּנַרְמְלוּ שָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁנְּזַהֶה אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא

“הַשָּׁמַיִם נוֹפְלִים עָלַי”, אָמַר אִיָּה, כְּשֶׁנָּפְלָה עָלָיו חֲתִיכָה שֶׁל שָׁמַיִם. גַּם עָלֵינוּ נוֹפְלוֹת מִלְחָמוֹת מֵהַשָּׁמַיִם. סְתָם כָּכָה פִּתְאוֹם. גַּם אֲנַחְנוּ אִיָּה.

יָרֵחַ מִתְמַלֵּא לְאַט. יוֹם וְעוֹד יוֹם. סַהַר וְעוֹד סַהַר. חוֹבְקִים זֶה אֶת זֶה כְּכַפִּיּוֹת. עַד לְמִזּוּג מָלֵא. 

תָּמִיד יֵשׁ שָׁמַיִם, אֲבָל לֹא תָּמִיד יֵשׁ יָרֵחַ. יַלְדָּה מְחַפֶּשֶׂת מוֹצָא לְבַד בַּמָּבוֹךְ. הַזְּמַן מְתַעְתֵּעַ. יַלְדָּה קְטַנָּה לְבַד בְּלִי יָרֵחַ אֶחָד לְנֶחָמָה.

לִפְעָמִים נִגְמֶרֶת לִי הַסַּבְלָנוּת לַאֲנָשִׁים שֶׁנִּגְמֶרֶת לָהֶם הַסַּבְלָנוּת. וְאָז אֲנִי נִזְכֶּרֶת שֶׁזֶּה אַבְּסוּרְדִּי. אֲנִי נִזְכֶּרֶת גַּם שֶׁאֲנַחְנוּ חַיִּים פֹּה בְּסִיר לַחַץ, וַאֲנִי עִם סִיר

הַדֶּשֶׁא שֶׁל הַשָּׁכֵן יָרֹק יוֹתֵר, כְּמוֹ תָּו. זֶה גּוֹרֵם לִי לְקַנֵּא עַכְשָׁו. כָּל כִּבְשָׂה יוֹדַעַת מְקוֹמָהּ בָּעֵדֶר, אֵיזֶה ‘מֶה’ לִפְעוֹת בְּאֵיזוֹ סִיטוּאַצְיָה,מָתַי לְהִצְטוֹפֵף,מָתַי לְהִתְנַדֵּף,“אֵין

אִמָּא שֶׁלִּי אוֹמֶרֶת שֶׁמְּכוֹנַת הַכְּבִיסָה שֶׁלָּהּ הִיא אַלְטֶע זָאכֶן. אַתְּ יוֹדַעַת כַּמָּה שָׁנִים יֵשׁ לִי אוֹתָהּ? הִיא בַּגִּיל שֶׁלָּךְ, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת.אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעֲזֹב

יוֹשֶׁבֶת שָׁם וְקַר לִי. כָּל כִּבְשָׂה בְּתוֹרָהּ מְסַפֶּרֶת אֵיךְ גָּזְזוּ לָהּ אֶת הַצֶּמֶר, וְאֵיךְ זֶה בְּסֵדֶר לִלְבֹּשׁ פַּרְוַת זְאֵב,כִּי קַר.וְרַק הַכִּבְשָׂה שֶׁלִּי מְסָרֶבֶת.עֵירֻמָּה, חֲשׂוּפָה לְעֵינֵי