שם המחבר: נירה יקואל

יֵשׁ שִׂיחוֹת נֶפֶשׁ, יֵשׁ שִׂיחוֹת גּוּף, וְיֵשׁ שִׂיחוֹת נֶפֶשׁ עִם הַגּוּף. זֶה בְּגוּפִי. זֶה בְּנַפְשׁוֹ.

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיפֹה אֲנִי מַתְחִילָה וְאֵיפֹה נִגְמַר הַגּוּף אוּלַי אֵין הֶבְדֵּל מְצִיאוּת אַחַת כְּשֶׁאָמוּת יִגָּמֵר גַּם הַזְּמַן הַמַּפָּץ נִירָה יִסְתַּיֵּם וַואחָד מַפָּץ זֶה הָיָה, לֹא כֵן?

הַכֹּל תָּלוּי בְּכַף הָרֶגֶל. אִם הִיא תִּרְצֶה – אֵלֵךְ, אִם הִיא לֹא תִּרְצֶה – לֹא אֵלֵךְ. וְאִם הִיא תִּרְצֶה שֶׁלֹּא אֶרְצֶה? הִיא תִּשָּׂא אוֹתִי

[א] לְכָל דָּבָר יֵשׁ סִבָּה, גַּם לִכְאֵב. בִּמְיֻחָד לִכְאֵב. [ב]הַכְּאֵבִים מַפְרִיעִים לִי לְאוֹפְּטִימִיּוּת. [ג] אֲנִי פְּרִיבִילֶגִית –יֵשׁ לִי אִמָּא שֶׁצְּרִיכָה אוֹתִי.אֲנִי לֹא פְּרִיבִילֶגִית –יֵשׁ לִי

אֵין יָרֵחַ אֵין עֵצִים גְּבוֹהִים אֵין זְאֵבִים בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר אֵין גַּם צִנְצֶנֶת עִם מְלָפְפוֹנִים חֲמוּצִים אֵין גַּמָּדִים קְטַנִּים אֲפִלּוּ לֹא אֶחָד וְכָל הַמִּשְׁאָלוֹת הֵן שְׁאֵלוֹתלְלֹא תְּשׁוּבוֹתכִּי אֵין שָׁמַיִםרַק

שְׂעָרִי קָצָר מִבַּחוּץ תַּלְתַּלַּי זְהֻבִּים מִבִּפְנִים שְׁנֵי פִּילִים אֲפֹרִים סַסְגּוֹנִיִּים שׁוֹעֲטִים לְעֶבְרִי זֶה מַבְהִיל שְׁתֵּי בָּנוֹת שְׁנֵי קְצָווֹתשְׁנֵי הוֹרִים גַּעְגּוּעִיםזִכְרוֹנוֹת וְשִׁכְחָהשְׁתֵּי מְסִבּוֹת שְׁנֵי צְדָדִיםשְׁנֵי נִחוּמֵי

שְׁקָרִים מְעִידִים עַל אֱמֶת. אֱמֶת קְטַנָּה כָּזֹאת, לֹא אַבְּסוֹלוּטִית. מַסֵּכָה מְּעִידָה עַל הַפְּנִים. שְׁתִיקָה מְּעִידָה עַל מָה שֶׁלֹּא מְעִזִּים לוֹמַר. קְשִׁיחוּת שֶׁל לוֹחֵם שֶׁנִּסְגַּר.חֹסֶן שֶׁמֵּעִיד

אוֹמְרִים שֶׁמָּחָר תִּפְרֹץ מִלְחָמָה. אֲנִי לֹא מִתְוַכַּחַת, אֵין לִי עַל מָה, רַק שׁוֹאֶלֶת – הַאִם זֶה אוֹמֵר שֶׁהַיּוֹם יֵשׁ שָׁלוֹם? כִּי אַחֶרֶת, אֵיךְ

חֲלוֹם הוּא רְאִי לִבְדִידוּת קִיּוּמִית, כִּי מִי יְתַקְשֵׁר לָךְ אֶת עַצְמֵךְ חוּץ מִמֵּךְ?

גִּלִּיתִי שֶׁכְּשֶׁאֲנִי מְגַלָּה יַבֶּשֶׁת, זֶה לֹא מְשַׁנֶּה דָּבָר. הִיא, הֲרֵי, הָיְתָה שָׁם כָּל הַזְּמַן. אִם כָּךְ, לְשֵׁם מָה אֵצֵא בְּהַכְרָזָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ? שְׁתִיקָה תִּהְיֶה שִׁנּוּי