אופטימית בבוקר

אֲנִי אוֹפְּטִימִית בַּבֹּקֶר 
וּפֵּסִימִית בָּעֶרֶב.
זֶה כְּמוֹ לְתַקֵּן חֹר בַּגֶּרֶב. 
תָּמִיד יִפָּרֵם מֵחָדָשׁ. 
הַיּוֹם כְּבָר לֹא מְתַקְּנִים חֹרִים, 
זוֹרְקִים וְקוֹנִים חָדָשׁ – 
גַּרְבַּיִם, שִׁנַּיִם, לְבָבוֹת…
בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂנוּ חֲלוּלִים, חֲלוּלִים,
נַקְבּוּבִים, נַקְבּוּבִים.
הַאֲמִינוּ לִי, אֵין חֹרִים סְתָם.
כָּל הַגַּלִּים שֶׁבַּיָּם.
כָּל הַדְּרָמוֹת.