שם המחבר: נירה יקואל

אִם זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ בַּרְוָז, הוֹלֵךְ כְּמוֹ בַּרְוָז, וּמְגַעְגֵּעַ כְּמוֹ בַּרְוָז – אָז… צַר לִי, אֲבָל אָסוּר לְהַגִּיד בַּרְוָז.

קוֹפֵאת. בְּלִי לִנְשֹׁם בְּלִי לִחְיוֹת בְּלִי לִהְיוֹת מִבַּחוּץ לֹא רוֹאִים דָּבָר. זֶה לֹא שֶׁאֵין שָׁם מַיִם, זֶה רַק מַצַּב צְבִירָה אַחֵר, אֲבָל מָה אַתֶּם מְבִינִים בְּקֶרַח?!  כֻּלִּי מַיִם.

אֲנִי קָמָה וְצוֹעֶדֶת לְאִטִּי. כְּמוֹ הַצִּפּוֹרִים, כְּמוֹ הַחֲתוּלִים, כְּמוֹ הַשָּׁמַיִם. וְכָל צַעַד בִּי חַי. כָּל צַעַד.

מָה שְׁלוֹמֵךְ? מָה שְׁלוֹמֵךְ, יַקִּירָה? אֲנִי כָּאן אִתָּךְ, לֹא יָדַעְתְּ? הִנֵּה בְּרֹאשִׁי מִתְנַהֶלֶת שִׂיחָה וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתָךְ לִשְׁלוֹמֵךְ רַק הַקּוֹל לֹא יוֹצֵא זֶה שֶׁקֶט כָּזֶה שֶׁל

בִּשְׁעַת סְעָרָה אֶפְתַּח בַּקְבּוּק אוּזוֹ, זֶה שֶׁנִּינָהּ הֵבִיאָה, וְנָשִׁיר וּנְזַיֵּף בִּשְׁנַיִם אֶת רֵיחַ הַמָּלוּחַ עַל הַמַּיִם.

מַזָּל שֶׁיֵּשׁ רְעִידוֹת אֲדָמָה אַחֶרֶת אֵיךְ נוּכַל לְטַפֵּס בְּסֻלַּם רִיכְטֶר? אֲנִי קְרָבִית הַיּוֹם. אוּלַי אֵצֵא לָצוּד אֵיזֶה פֶּרַח.

אֲנִי אוֹפְּטִימִית לַטְּוָח הָרָחוֹק, אַךְ הָרָחוֹק – רָחוֹק מִדַּי. אַל תַּגִּידוּ לִי לִנְשֹׁם, כָּל נְשִׁימָה מַזְכִּירָה לִי שֶׁהִיא בַּת חֲלוֹף. זוֹכֵר אֵיךְ הִתְיַשַּׁבְתָּ לִי עַל

וְהַיֶּלֶד צָעַק:  “הַמֶּלֶךְ עֵירֹם!”  וְהַכָּרוֹז קָרָא:  “אַתָּה עֵירֹם בְּעַצְמְךָ!”  שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ לוֹ, הַיֶּלֶד,  כָּכָה לוֹמַר,  בְּדִיּוּק כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ מְנַפְנֵף בַּחֲבִילָתוֹ בַּכִּכָּר…

שֶׁקֶט מָתוּחַ שָׂרַר בָּאוּלָם. הַמְּאַלֵּף פָּתַח אֶת הַכְּלוּב וְשִׁחְרֵר אֶת הָאַרְיֵה! הָאַרְיֵה יָצָא – וְהַקָּהָל עָצַר נְשִׁימָתוֹ. הָאַרְיֵה שָׁאַג – וְהַקָּהָל נֶחְרַד מֵאֵימָתוֹ. הָאַרְיֵה טָרַףוְהַקָּהָל נִטְרַף. וְהַמְּאַלֵּף?רָץ