שם המחבר: נירה יקואל

אֲנִי לֹא עוֹשָׂה כְּלוּם כָּל הַיּוֹם, רַק כּוֹתֶבֶת שִׁירִים. אֲבָל תַּכְלֶ’ס? גַּם אָנָה פְרַנְק רַק כָּתְבָה יוֹמָן.  (מתוך הספר סוכת שלום)

זֶה לֹא כְּשֶׁהַתּוֹתָחִים רוֹעֲמִים הַמּוּזוֹת שׁוֹתְקוֹת, זֶה כְּשֶׁהַמּוּזוֹת שׁוֹתְקוֹת הַתּוֹתָחִים רוֹעֲמִים. (מתוך הספר סוכת שלום)

חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁ – מִתְחַבְּרִים, סָפֵק נָמִים, סָפֵק עֵרִים. לְמַעְלָה עֲנָפִים תְּלוּיִים, וְלַיְלָה. “תֶּה?” שׁוֹאֶלֶת, הֵם עוֹנִים: “עִם עוּגִיּוֹת וְעוּגִיִּים” יוּקולֶיְלִי מְזַיֶּפֶת “חֲתוּלַיְלָה”. כּוֹכָב טוֹעֵן שֶׁאֵין מָמָ”ד,גַּם

הַפִּיל שֶׁבַּחֶדֶר – הַאִם הוּא מוּדָע לְקִיּוּמוֹ? וְאִם זֶה עֵדֶר שֶׁל פִּילִים – הַאִם יֶשְׁנוֹ הֶבְדֵּל בָּרְמִיסָה? הַאִם אֱלֹהִים הוּא פִּיל שֶׁנֶּעְדַּר מֵהַחֶדֶר, אוֹ חֶדֶר שֶׁנֶּעְדַּר

בָּרוּר שֶׁכֵּן – אֲנִי אֲשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם! לֹא אֶת ‘כָּל’ הָעוֹלָם… אֲשַׁנֶּה פְּסִיק. תֹּאמְרוּ שֶׁזֶּה לֹא מַסְפִּיק? תֹּאמְרוּ שֶׁזֶּה בָּטֵל בְּמִילְיַארְד? בְּסִדְרֵי עוֹלָמוֹת אֵין ‘בָּטֵל’, הַכֹּל