שם המחבר: נירה יקואל

אֲנִי מַעֲנִיקָה בָּזֹאת אִשּׁוּר לִשְׂמֹחַ לַיְּלָדִים – כִּי יְלָדִים לֹא צְרִיכִים לִגְדֹּל עֲצוּבִים. וְלַזְּקֵנִים – כִּי זְקֵנִים לֹא צְרִיכִים לָמוּת עֲצוּבִים.וְכָךְ גַּם חוֹלִים סוֹפָנִיִּים –מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ

אָמַר הֶעָלֶה:אֵינִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הָעֵץ, אֲנִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת רַק אֶת עַצְמִי. אֲנִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הָאֲחִיזָה שֶׁלִּי, אֲנִי יָכוֹל

רְאִי – עֵץ הַתַּפּוּחַ פּוֹרֵחַ! פְּרָחָיו הַלְּבָנִים-וְרֻדִּים מְעִידִים שֶׁאָבִיב. הַדְּרוֹרִים לֹא חָדְלוּ לְצַיֵּץ בְּשִׂמְחָה, כְּאִלּוּ… אַתְּ יוֹדַעַת… עוֹד מְעַט חָלְפוּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים מִפְּרֹץ – וְאַתְּ לֹא

בִּשְׁבִיל לִפְתֹּר אֶת הַסִּכְסוּךְשֶׁלִּי עִם עַצְמִי,אֲנִי צְרִיכָה לָלֶכֶת בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה.

נִתְקַעְתִּי בִּיצִיאַת מִצְרַיִם עִם לַחְמָא עַנְיָא.וְאִם אַתֶּם מִתְעַנְיְנָא – אֲנִי כִּמְעַט וּמִתְבַּיְּשָׁא לוֹמַר שֶׁנִּתְקַעְתִּי בַּמִּדְבָּר. וּבְנִסְיוֹנִי לְהֵחָלֵץ מֵהַשְּׂלָו וּמֵהַמָּן, מִתְבַּיְּשָׁא אֲנִי עַד כְּלוֹתלְגַלּוֹת שֶׁנִּתְקַעְתִּי בְּשׁוּשָׁן.רַחֲמָנָא

תָּאֲרוּ לָכֶם שִׁנָּנִית מֵהַסִּיּוּטִים. כְּמוֹ טַנְק מֵרוֹץ שֶׁדּוֹהֵר עַל הַשִּׁנַּיִם, כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּזִירַת קְרָב! וּכְבָר עָבְרוּ שְׁבוּעַיִם וְהַשִּׁנַּיִם עֲדַיִן בּוֹכוֹת… וְתָאֲרוּ לָכֶם עַכְשָׁו שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּשִׁנָּנִית, וְגַם לֹא מְדֻבָּר