שם המחבר: נירה יקואל

הִתְעוֹרַרְתִּי מֵרַעַשׁ הַמְּטוֹסִים, אֲשֶׁר פִּלֵּחַ אֶת הָאֲוִיר בְּאִישׁוֹן לַיְלָה. הָרַעַשׁ הַזֶּה פִּלֵּחַ גַּם אֶת הַדְּמָמָה שֶׁקָּדְמָה לוֹ. (מתוך הספר סוכת שלום)

זֶה לֹא קוֹרֶה בֶּאֱמֶת, אֵלּוּ רַק חֲרָדוֹת (כָּךְ אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי). אַתְּ כְּבָר מַכִּירָה אֶת זֶה – אַתְּ רַק צְרִיכָה לָצֵאת מֵהַלּוּפּ שֶׁל הַמַּחֲשָׁבוֹת. כָּאן וְעַכְשָׁו

לְלַכְלֵךְ, לְהַשְׁרוֹת, לְכַבֵּס, לִתְלוֹת, לְקַוְצֵ’ץ’, לְגַהֵץ, לְסַנְדְּבֶץ’, לִתְהוֹת, לְקַטֵּר, לְכַפְתֵּר, לְפְסַנְתֵּר צַוָּארוֹן, וְלָשִׂים בָּאָרוֹן.  (מתוך הספר סוכת שלום)

לָמָּה? לָמָּה סֻכּוֹת? לָמָּה סֻכּוֹת, אֲבָל? לָמָּה סֻכּוֹת אֲבֵלִים? (מתוך הספר סוכת שלום)

מִלְחָמוֹת זֶה לֹא הַצַּד הֶחָזָק שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבִים בְּקוֹמְבִּינוֹת, בְּטִיּוּחַ וּבְכַסְתָּ”ח. מִלְחָמוֹת זֶה לֹא הַצַּד הֶחָזָק שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבִים בְּלָשִׁיר “אַתָּה תּוֹתָח”. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לְבַלְבֵּל

אֶפְשָׁר הָיָה לוֹמַר שֶׁלֹּא יָדְעוּ, וְאִם יָדְעוּ, אוּלַי קָפְאוּ, כְּמוֹ שֶׁקָּפְאוּ פָּנִים. אֶפְשָׁר הָיָה אֶת זֹאת לוֹמַר, אִם בִּפְנֵיהֶם הָיָה נִכָּר הַזַּעֲזוּעַ.  (מתוך הספר סוכת שלום)

לֹא יָדַעְנוּ, לֹא שָׁמַעְנוּ, לֹא חָשַׁבְנוּ, לֹא תֵּאַרְנוּ. סְתוּמִים אֲנַחְנוּ כָּל הָמוּ וָמִי, אַךְ שֶׁקֶט, מִלְחָמָה – אָז תִּסְתְּמִי. (מתוך הספר סוכת שלום)

גרסה מחודשת ל”יובל המבולבל” (יובל המבולבל) שָׁלוֹם לָכֶם יְלָדִים וִילָדוֹת, אֲנִי מֻגְבָּל הַמְּבֻלְבָּל. הִנְדְּסוּ חַמַאס בְּתוֹךְ מַעְבָּדָה, לֹא בְּכַוָּנָה בִּכְלָל. וְלֹא, לֹא, לֹא, לֹא סָגְרוּ

אֲנִי מְחַכָּה לַקָּמֶלְיָהשֶׁתִּפְרַח, וְתִצְבַּע אֶת עוֹלָמִי בְּוָרֹד פִיקְצִיָּה. (מתוך הספר סוכת שלום)