גבעול של אפונה
שֶׁמֶשׁ בִּנְדָנָהּ, וַאֲנִי גִּבְעוֹל שֶׁל אֲפוּנָה – תַּרְמִיל עַל שֶׁכֶם, גֶּשֶׁם, יוֹרֵד בְּלִי הֶרֶף וְתוֹהֶה עַל קַנְקַנָּה. (מתוך “קצרים”)
שֶׁמֶשׁ בִּנְדָנָהּ, וַאֲנִי גִּבְעוֹל שֶׁל אֲפוּנָה – תַּרְמִיל עַל שֶׁכֶם, גֶּשֶׁם, יוֹרֵד בְּלִי הֶרֶף וְתוֹהֶה עַל קַנְקַנָּה. (מתוך “קצרים”)
צִיַּרְתִּי שָׁמַיִם שְׁחֹרִים,כַּמָּה כּוֹכָבִים,יָרֵחַ חִוֵּר,וּשְׁלוֹשָׁה עוֹרְבִים עַל עָנָף בֶּחָצֵר.אַךְ אִיטָה אָמְרָה שֶׁחָסֵר קְצָת צְבָעִים,וְאוּלַי גַּם פְּרָחִים.אָז הוֹסַפְתִּי לָהּ נֵר, שֶׁרִצֵּדבְּשִׁבְעָה
גְּלוֹבָּלִיזַצְיָה עוֹשָׂה לִי בְּחִילָה וְשַׁעַר רִבִּית הוּא פּוֹרְטָל מַחֲלָה. כָּל הַמֶּלֶל הַזֶּה בָּעִתּוֹן עַל תַּקְצִיב, מְחָאָה, שׁוּק הָהוֹן – לֹא מַסְבִּיר לִי פָּנִים, לֹא
מַהוּ עֹשֶׁר – שֶׁיִּהְיֶה לְךָ לֹא פָּחוֹת מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לַחֲבֵרְךָ. מַהוּ אֹשֶׁר – שֶׁיִּהְיֶה לַחֲבֵרְךָ לֹא פָּחוֹת מִמָּה שֶׁיֶּשׁ לְךָ.
אַרְכִימֶדֶס אָמַר שֶׁאִם תִּתְּנוּ לוֹ נְקֻדַּת מִשְׁעָן, הוּא יוּכַל לְהָזִיז אֶת הָעוֹלָם. אֲנִי לֹא אַרְכִימֶדֶס, אֲבָל אֲנִי יְכוֹלָה לְהָזִיז גַּרְגֵּר חוֹל אֶחָד קָטָן, וְהוּא בְּתוֹרוֹ
כְּשֶׁצְּבָעֶיהָ נִמְרָחִים עַל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ קַנְדִינְסְקִי עוֹמֵד נִכְלָם. כְּשֶׁגּוּפָהּ הַזּוֹהֵר מִשְׁתַּקֵּף בַּמַּיִם, אֲפִלּוּ מוֹנֶה לֹא מַצְלִיחַ לִתְפֹּס אֵיךְ הִיא שָׂמָה בַּכּוֹס אֶת קַרְנֶיהָ. כְּשֶׁרֶטֶט גּוּפָהּ מַצִּית
הֵם אוֹמְרִים שֶׁאֵין אַהֲבָה בְּשִׁירַי, רַק עֶצֶב. הֵם אוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּשׁוּקָה בְּחַיַּי, רַק חוֹמוֹת, וְעֵינַי מִתְמַלְּאוֹת בִּדְמָעוֹת. מַרְגִּישָׁה חֲשׂוּפָה בִּגְלַל הַמִּלִּים שֶׁלֹּא חָשַׂפְתִּי. שְׁתִיקָה הִיא הַשִּׁיר שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי.
כִּיפּוּרוֹלֶּדֶת. יָצָא לִי דַּאבֶּל בְּחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ – נִצַּחְתִּי. וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הִכְרַזְתִּי עַל שִׁחְרוּר: “לְכִי נֶפֶשׁ לִנְפֹּשׁ לָךְ”.
צִיַּרְתִּי שָׁמַיִם קוֹרְצִים וּמְחַיְּכִים, צִיַּרְתִּי צִיּוּר מְקֻשָּׁט בִּפְרָחִים, צִיַּרְתִּי בַּיִת עִם שְׁבִיל וְגִנָּה, שְׁתֵּי נַדְנֵדוֹת וְיַלְדָּה קְטַנְטַנָּה. צִיַּרְתִּי לָהּ לֵב וְצִיַּרְתִּי כְּלַבְלַב,צִיַּרְתִּי חָבֵר