שם המחבר: נירה יקואל

אִם הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי עַל טוּרְבּוֹ וְהָרְגָשׁוֹת עַל סִילוֹן, אֲנִי צְרִיכָה גְּדוּד שֶׁל חֲבֵרִים רַק כְּדֵי לַחְלֹק. וַעֲדַיִן, זֶה כְּמוֹ לִשְׁתּוֹת מַיִם בְּפִּיפֵּטָה – טִפָּה, אַחַר […]

אוּלַי אֶכְתֹּב שׁוּב וְאוּלַי לֹא. אֲנִי בְּהַפְסָקָה, כָּכָה זֶה עִם שִׁירִים – הֵם כּוֹתְבִים אֶת עַצְמָם, כְּמוֹ דְּמָעוֹת, עַד שֶׁמִּתְיַבֵּשׁ לָהֶן הַמָּקוֹר,וְרַק מִדֵּי פַּעַם כָּכָהמִתְפַלַּחַת לָהּ

הַלֵּב דּוֹפֵק וְדוֹפֵק, וְדוֹפֵק וְדוֹפֵק. וְרַק בַּסּוֹף מִישֶׁהוּ פּוֹתֵחַ לוֹ אֶת הַדֶּלֶת.

הָאִישׁ הַסִּינְטֵטִי מַזִּיל דִּמְעָה סִינְטֵטִית. הוּא לֹא יוֹדֵעַ צַעַר.

אֲנִי מַזְמִינָה בָּאִינְטֶרְנֵט רֶגֶל בִּיּוֹנִית, שֶׁבּוֹעֶטֶת בְּכָל מִי שֶׁמְּעַצְבֵּן אוֹתִי. אֲנִי מַזְמִינָה גַּם חֲנָיָה לָרֶגֶל הָעֲנָקִית הַזֹּאת.

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁכּוֹתְבִים אֶת עַצְמָם יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּפַרְגְּנִים יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּעִירִים הֶעָרוֹת יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּשַׁתְּפִים יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּגִיבִים בַּקְּטַנָּה עִם

אִם יֵשׁ אֱלֹהִים הוּא נִמְצָא בַּשְּׂרִיטוֹת.כָּכָה הוּא חוֹתֵם אֶת שְׁמוֹ – הָיִיתִי כָּאן,יֵשׁ לִי חֵלֶק בָּעִצּוּב. פֶּרַח אֲמִתִּי אֵינוֹ סִימֶטְרִי,גַּם אֲנִי לֹא – יֵשׁ

רִצְפָּה – זוֹ אַתְּ, אָבָק – אַתָּה. כְּבִיסָה – זוֹ אַתְּ, כֵּלִים – אַתָּה. חַלּוֹנוֹת וּוִילוֹנוֹת  – אַתָּה וְרַק אַתָּה, כֵּן כָּכָה הִיא עוֹבֶדֶת הַשִּׁיטָה. הֲנָקָה

שׁוֹפִּינְג בִּשְׁבִילִי זֶה כְּמוֹ שֵׁרוּתִים – הוֹלְכִים כְּשֶׁצְּרִיכִים. זֶה לֹא שֶׁאֲנִי רוֹאָה שֵׁרוּתִים יָפִים וְאוֹמֶרֶת: “יוּ, אֵיךְ בָּא לִי…”