שם המחבר: נירה יקואל

שָׁאַלְתִּי אֶת יָרֵחַ אִם תַּאיְלַנְדִּים הֵם גַּם בְּנֵי אָדָם. הוּא עָנָה שֶׁלֹּא – “הַאִם נִתְקַלְתְּ אֵי פַּעַם בִּבְנֵי אָדָם עִם שֵׁמוֹת כָּאֵלֶּה?” צוֹדֵק יָרֵחַ, לֹא נִתְקַלְתִּי […]

אִמָּא, זֶה לֹא בִּשְׁבִילֵךְ הַסֶּרֶט הַזֶּה. וְהַחַיִּים, מָה? (מתוך הספר סוכת שלום)

בהשראת “תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַּת לַיְלָה, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה” (תיאור הגאולה – מתוך פיוט מאת יניי, אשר נאמר בתום ליל

וְאָז הוּא אָמַר “טְרַנְסְפֵר מֵרָצוֹן” וְכֻלָּנוּ נֶחְרַדְנוּ. וְאָז הַהוּא אָמַר “לְחַסֵּל אֶת כֻּלָּם” וְכֻלָּנוּ אָמַרְנוּ “כֵּן”. וַאֲנִי אוֹמֶרֶת, שֶׁאִם אֲחַסֵּל אֶת כָּל הָעוֹלָם מִלְּבַדִּי – בָּטוּחַ

יֵשׁ פִּיל בַּחֶדֶר, לְמִי שֶׁלֹּא עוֹצֵם עֵינַיִם בְּכֹחַ וְאוֹמֵר: “אֵין פִּיל! אֵין פִּיל! אֵין פִּיל!” וְהַפִּיל הַזֶּה דּוֹרֵךְ לְדוֹד מֹשֶׁה עַל הֶחָזֶה – אַיָּה

כּוֹאֵב לִי בָּאֱנוֹשִׁיּוּת, כּוֹאֵב לִי בַּנּוֹרְמָלִיזַצְיָה שֶׁל הָרֹעַ. עַד הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ – אָמַרְנוּ אוֹ לֹא אָמַרְנוּ? אֲנִי מַרְגִּישָׁה הַיּוֹם זְקֵנָה בַּת מֵאָה, כִּי כּוּווולָּם הַיְּלָדִים

הִתְעוֹרַרְתִּי מֵרַעַשׁ הַמְּטוֹסִים, אֲשֶׁר פִּלֵּחַ אֶת הָאֲוִיר בְּאִישׁוֹן לַיְלָה. הָרַעַשׁ הַזֶּה פִּלֵּחַ גַּם אֶת הַדְּמָמָה שֶׁקָּדְמָה לוֹ. (מתוך הספר סוכת שלום)

זֶה לֹא קוֹרֶה בֶּאֱמֶת, אֵלּוּ רַק חֲרָדוֹת (כָּךְ אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי). אַתְּ כְּבָר מַכִּירָה אֶת זֶה – אַתְּ רַק צְרִיכָה לָצֵאת מֵהַלּוּפּ שֶׁל הַמַּחֲשָׁבוֹת. כָּאן וְעַכְשָׁו