שְׁנֵי פַּסִּים כְּחֻלִּים עַל בַּד לָבָן – יְצָאתֶם חִיּוּבִיִּים לְעַצְמָאוּת. דִּגְלוֹנִים, תִּפְסוּ מְקוֹמוֹת, קָדִימָה, צְעַד! שְׂמֹאל, יָמִין, שְׂמֹאל…צוֹעֲדִים עַל אֲוִיר בְּתוֹךְ עָנָן סָמִיךְ שֶׁל כִּשּׁוּף.כְּשֶׁיָּבִינוּ זֹאת, יִפְּלוּ כְּמוֹ
חַיָּב עָנָן לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא אַבָּא לְטִפָּה שֶׁנֶּחְטְפָה בִּסְעָרָה. וְהִיא נוֹדֶדֶת בְּאֶרֶץ זָרָה, וְאֵין לָהּ שְׁלוּלִית שֶׁתָּבִין אֶת שְׂפָתָהּ, וְאֵין לָהּ שְׂמִיכָה
זֶה לֹא הַזְּמַן, צִיְּצוּ הַצִּפּוֹרִים כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר. זֶה לֹא הַזְּמַן, אָמְרָה הַשֶּׁמֶשׁ וְזָרְחָה כְּאִלּוּ אֵין הֶבְדֵּל בֵּין אֶמֶשׁ לְמָחָר. זֶה לֹא הַזְּמַן, יִלֵּל חָתוּל שָׁחֹר וּשְׁתֵּי עֵינָיו
“נבל האדם, להכל הוא מתרגל” (החטא ועונשו – דוסטוייבסקי) “נָבָל הָאָדָם, לְהַכֹּל הוּא מִתְרַגֵּל” מִתְרַגֵּל לְמִלְחָמוֹת, מְתַרְגֵּל מַהֲלֻמּוֹת, מִתְרַגֵּל לְכָל הָאָרֶץ מָסַכִּים מָסַכִּים, וְגַם
בהשראת “בלדה על אדון אולי וגברת כבר” (חנוך לוין) גְּבֶרֶת צָרִיךְ וְאָדוֹן אֶפְשָׁר-אוּלַי נִפְגְּשׁוּ לְדַסְקֵס עִנְיְנֵי דְּיוֹמָא. אָמְרָה גְּבֶרֶת צָרִיךְ שֶׁצָּרִיךְ. הִנְהֵן אָדוֹן אֶפְשָׁר-אוּלַי
אֲנַחְנוּ הַמֶּחְדָּל. אֲנַחְנוּ הַבְּגִידָה. אֲנַחְנוּ שֶׁחִכִּינוּ לִפְקֻדָּה. הַחַיָּל שֶׁחִכָּה, חֲבֵרוֹ שֶׁחִכָּה, מְפַקְּדוֹ שֶׁחִכָּה, מְפַקְּדוֹ שֶׁל מְפַקְּדוֹ שֶׁחִכָּה, וּמְפַקְּדוֹ שֶׁל מְפַקְּדוֹ שֶׁל מְפַקְּדוֹ שֶׁחִכָּה.עוֹד דַּקָּה, וְעוֹד דַּקָּה, וְעוֹד דַּקָּה… סוֹמְכִים עַל
שיר לסופ”ש
קבוצה שבה אני מפרסמת פעם בשבוע שיר לסופ”ש + עדכונים מדי פעם על ספרים, סדנאות כתיבה ואירועים.
בא לכם לשוחח?
