שם המחבר: נירה יקואל

וְאָז הוּא אָמַר “טְרַנְסְפֵר מֵרָצוֹן” וְכֻלָּנוּ נֶחְרַדְנוּ. וְאָז הַהוּא אָמַר “לְחַסֵּל אֶת כֻּלָּם” וְכֻלָּנוּ אָמַרְנוּ “כֵּן”. וַאֲנִי אוֹמֶרֶת, שֶׁאִם אֲחַסֵּל אֶת כָּל הָעוֹלָם מִלְּבַדִּי – בָּטוּחַ […]

יֵשׁ פִּיל בַּחֶדֶר, לְמִי שֶׁלֹּא עוֹצֵם עֵינַיִם בְּכֹחַ וְאוֹמֵר: “אֵין פִּיל! אֵין פִּיל! אֵין פִּיל!” וְהַפִּיל הַזֶּה דּוֹרֵךְ לְדוֹד מֹשֶׁה עַל הֶחָזֶה – אַיָּה

כּוֹאֵב לִי בָּאֱנוֹשִׁיּוּת, כּוֹאֵב לִי בַּנּוֹרְמָלִיזַצְיָה שֶׁל הָרֹעַ. עַד הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ – אָמַרְנוּ אוֹ לֹא אָמַרְנוּ? אֲנִי מַרְגִּישָׁה הַיּוֹם זְקֵנָה בַּת מֵאָה, כִּי כּוּווולָּם הַיְּלָדִים

הִתְעוֹרַרְתִּי מֵרַעַשׁ הַמְּטוֹסִים, אֲשֶׁר פִּלֵּחַ אֶת הָאֲוִיר בְּאִישׁוֹן לַיְלָה. הָרַעַשׁ הַזֶּה פִּלֵּחַ גַּם אֶת הַדְּמָמָה שֶׁקָּדְמָה לוֹ. (מתוך הספר סוכת שלום)

זֶה לֹא קוֹרֶה בֶּאֱמֶת, אֵלּוּ רַק חֲרָדוֹת (כָּךְ אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי). אַתְּ כְּבָר מַכִּירָה אֶת זֶה – אַתְּ רַק צְרִיכָה לָצֵאת מֵהַלּוּפּ שֶׁל הַמַּחֲשָׁבוֹת. כָּאן וְעַכְשָׁו

לְלַכְלֵךְ, לְהַשְׁרוֹת, לְכַבֵּס, לִתְלוֹת, לְקַוְצֵ’ץ’, לְגַהֵץ, לְסַנְדְּבֶץ’, לִתְהוֹת, לְקַטֵּר, לְכַפְתֵּר, לְפְסַנְתֵּר צַוָּארוֹן, וְלָשִׂים בָּאָרוֹן.  (מתוך הספר סוכת שלום)

לָמָּה? לָמָּה סֻכּוֹת? לָמָּה סֻכּוֹת, אֲבָל? לָמָּה סֻכּוֹת אֲבֵלִים? (מתוך הספר סוכת שלום)

מִלְחָמוֹת זֶה לֹא הַצַּד הֶחָזָק שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבִים בְּקוֹמְבִּינוֹת, בְּטִיּוּחַ וּבְכַסְתָּ”ח. מִלְחָמוֹת זֶה לֹא הַצַּד הֶחָזָק שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבִים בְּלָשִׁיר “אַתָּה תּוֹתָח”. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לְבַלְבֵּל