הפוגה
“הַכֵּלִים יְכוֹלִים לְחַכּוֹת, אַף אֶחָד לֹא יִשְׁטֹף אוֹתָם בִּמְקוֹמִי”, כָּךְ אוֹמֶרֶת אִמִּי. גַּם הַשֶּׁבֶר אוֹתוֹ הַדָּבָר – יְחַכֶּה לְמָחָר. אֲנִי לוֹקַחַת עַכְשָׁו הֲפוּגָה כְּדֵי לִכְתֹּב שִׁירִים […]
רְשִׁימַת הַקְּנִיּוֹת שֶׁלִּי לְהַיּוֹם כּוֹלֶלֶת רַק דָּבָר אֶחָד: לֹא גַּרְזֶן אֲנִי צְרִיכָה וְלֹא נוּנְצָ’קוֹת, לֹא מַטָּע שֶׁל רִמּוֹנִים וְלֹא אַלְפָּקוֹת. מְוַתֶּרֶת עַל פָּנָס, עַל פְּצָצוֹת, וְעַל גַּרְבַּיִם. מְוַתֶּרֶת גַּם
גַּרְזִנִּים נוּנְצָ’קוֹת תַּרְסִיס נֶגֶד דֻּבִּים טְרַנְזִיסְטוֹר, מַיִם תִּירָס שִׁמּוּרִים פָּנָסִים, מַטָּף מִשְׂחָקִים לַטַּף מַסְטִיק בָּזוּקָה שַׁמֶּנֶת מְצוּקָהחוֹסֵם עוֹרְקִיםנֶפֶשׁ חֲזָקָהגַּרְבַּיִם, שִׁנַּיִםקֶרֶשׁ לַמָּמָ”דחָבֵר לְעֵת מְצֹאוֶאֱלוֹהִים אֶחָד (מתוך הספר סוכת שלום)
אֲנִי מְדַמְיֶנֶת חוּטִים שֶׁל אוֹר מֵהַלֵּב שֶׁלִּי אֵלֵיהֶם. פּוֹרֶשֶׂת אֶצְבְּעוֹתַי כְּמוֹ מַשְׁדֵּר, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ כֻּלָּם. אָז אִם אַתֶּם מוֹצְאִים אוֹתִי כָּכָה, מְסֻבֶּכֶת בְּחוּטִים – זֶה לָמָּה.
גרסה מחודשת ל”בלדה לנאיבית” (יהונתן גפן, יצחק קלפטר) אָמַרְתְּ שֶׁהָאֹרֶז יֵצֵא לָךְ בְּסֵדֶר, כְּמוֹ בַּסְּפָרִים, לֹא דָּבִיק כְּמוֹ הָעֵדֶר. כֻּלָּם לָךְ אָמְרוּ