שם המחבר: נירה יקואל

כָּל מָה שֶׁנִּדְרָשׁ הוּא לִלְחֹץ עַל הַמֶּתֶג – וַיְהִי אוֹר! הַבְּעָיָה הַיְּחִידָה הִיא שֶׁאֲנִי לֹא מוֹצֵאת אוֹתוֹ בַּחֹשֶׁךְ.

נַנִּיחַ שֶׁהַיָּם יְפָרֵק אֶת גַּלָּיו. לְכָל גַּל חוֹף מִשֶּׁלּוֹ לְהִשָּׁבֵר וְאֵין יָם לַחְזֹר אֵלָיו. גַּל עַצְמָאִי לְבַדּוֹ מְפֻחָד – טִפּוֹתָיו יִסָּפְגוּ בַּחוֹל,וְצַיָּר יְצַיֵּר בְּמִכְחוֹל –אֵין

הַיֹּפִי שֶׁל הַגַּלִּים אֵינוֹ נִמְצָא בַּשֵּׁפֶל וְלֹא בַּגֵּאוּת – אֶלָּא בִּתְנוּעָתָם שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת לְעוֹלָם. הֲרֵי לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לוֹמַר לְגַל – יֵשׁ לְךָ שִׂיאִים יָפִים אֲבָל

יְשַׁנְתֶּם קְצָת רֵעַי… אָז אֲעַדְכֵּן מָה שֶׁהָיָה עַד כָּאן מָה שֶׁעָבַר עַל שִׁמְעוֹן הַשָּׁכֵן לֹא כָּל שֶׁכֵּן עָלַי כָּל הַדַּבֶּל יוּ ו… יוּ… תַּפְסִיקִי לְעַדְכֵּן הֵן לֹא

[1] כְּשֶׁאֲנִי חוֹלָה זֶה לְתָמִיד. הֲרֵי תָּמִיד אוֹמְרִים לִי “אֵין עָבָר וְאֵין עָתִיד, יֵשׁ רַק עַכְשָׁו”. אָז עַכְשָׁו אֲנִי חוֹלָה וְזֶה לְתָמִיד. [2]גּוּף חָכָם טִפֵּשׁ.אַתָּה יוֹדֵעַ לְהַבְרִיאאֲבָל

מְנַגֶּנֶת לְפִי הַזְמָנָה – הוּא מְבַקֵּשׁ וַאֲנִי בַּקְּטַנָּה. “כְּמוֹ לִלְחֹץ עַל כַּפְתּוֹר”הוּא אוֹמֵר וַאֲנִי מְחַיֶּכֶת. הוּא מְאַשֵּׁר: “זֶה יָפֶה,אַךְ אַתְּ לֹא מְדַיֶּקֶת”. אֲנִי אָז

אֲנִי אוֹהֶבֶת שִׁירִים פְּשׁוּטִים. בְּלִי הַרְבֵּה נַצְנַצִּים, בְּלִי הַרְבֵּה רַעַשׁ. לֹא מִפְגָּשִׁים עִם הָאוֹר, וְלֹא חֲשֵׁכָה אֵינְסוֹפִית. לֹא סִפּוּרֵי גְּבוּרָה לַחְפֹּר בָּהֶם עַד דַּק,כְּאִלּוּ אֵין גְּבוּרָה בְּפַשְׁטוּת

כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁהָרִצְפָּה עֲקֻמָּה, אַל תַּגִּיד לִי לְכַבּוֹת אוֹתָהּ וּלְהַדְלִיק מֵחָדָשׁ. גַּם לֹא לַעֲשׂוֹת undo אוֹ delete. אַל תִּשְׁלַח לִי מַאֲמָר שֶׁקָּרָאתָ עִם סִמּוּכִין

אֲנִי פּוֹחֶדֶת מֵהֶעָלֶה שֶׁנִּצָּב עַל בְּלִימָה, וְאֵין לָדַעַת מָתַי יְשַׁחְרֵר אֲחִיזָתוֹ. אֲנִי פּוֹחֶדֶת מֵרֶגַע הַשִּׁחְרוּר וּמֵהָאֵינְסוֹף שֶׁבָּא אַחֲרָיו. אֲנִי פּוֹחֶדֶת שֶׁאוּלַי לֹא עָשִׂיתִי מַסְפִּיק, אוֹ שֶׁעָשִׂיתִי

מֵהַבַּת שֶׁלִּי לָמַדְתִּי שֶׁכְּשֶׁאֲנִי מְצַיֶּרֶת פֶּרַח, עָלַי לְכַּוְוצֵ’ץ לוֹ קְצָת אֶת הֶעָלִים, לְהַאֲרִיךְ אֶחָד וּלְקַצֵּר בְּאַחֵר, לְהוֹסִיף לוֹ גְּוָנִים. פֶּרַח בַּטֶּבַע אֵינוֹ סִימֶטְרִי, לֹא מֻשְׁלָם. גַּם עִם