סוכת שלום

בָּרוּר שֶׁכֵּן – אֲנִי אֲשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם! לֹא אֶת ‘כָּל’ הָעוֹלָם… אֲשַׁנֶּה פְּסִיק. תֹּאמְרוּ שֶׁזֶּה לֹא מַסְפִּיק? תֹּאמְרוּ שֶׁזֶּה בָּטֵל בְּמִילְיַארְד? בְּסִדְרֵי עוֹלָמוֹת אֵין ‘בָּטֵל’, הַכֹּל

כָּל הַנִּדְרָשׁ הוּא לְשַׁנּוֹת אֶת כִּוּוּן הַסִּיבוּב שֶׁל הָעוֹלָם. לֹא סִיבוּב פִיזִי, מֶנְטָלִי. זֶה עִנְיָן שֶׁל רֶגַע אֶחָד, שֶׁל מִקּוּד, כֻּלָּנוּ בְּיַחַד. וְאָז יַתְחִיל תַּהֲלִיךְ הָפוּךְ – תַּהֲלִיךְ שֶׁל הַחְלָמָה. (מתוך

זֶה פֶּשַׁע נֶגֶד הָאֱנוֹשִׁיּוּתלַחְטֹף כָּכָה סָבְתָא שֶׁל מִישֶׁהוּ. זֶה פֶּשַׁע נֶגֶד הָאֱנוֹשִׁיּוּת לָתֵת לָהּ שָׁם לְהֵרָקֵב, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ וְלִזְרֹק.זֶה פֶּשַׁע נֶגֶד הָאֱנוֹשִׁיּוּתלָשֶׁבֶת מֵהַצַּדכְּשֶׁמַּשְׁלִיכִים

הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים כַּמָּה שְׁנִיּוֹת יֵשׁ בְּחֹדֶשׁ אֶחָד ? (מתוך הספר סוכת שלום)

וְאוּלַי בְּגִידָה הִיא שָׁם לְמַעְלָה בַּמְּרוֹמִים. הֵן לֹא יוּכַל לוֹמַר שֶׁלֹּא יָדַע, שֶׁאֵין לוֹ מוֹדִיעִין, הֲרֵי הַכֹּל צָפוּי וְהָרְשׁוּת – מִי נְתָנָהּ? (מתוך הספר סוכת שלום)

בהשראת “ואלס להגנת הצומח” (נעמי שמר) וּבְצָהֳרֵי הַיּוֹם הָיוּ מַחְסוֹמִים בְּכָל מָקוֹם, שֶׁהָרֹעַ לֹא יִזְלֹג הַחוּצָה. שֶׁיִּתְמַקֵּד בָּעוֹטֵף, “חוֹטֵף, קוֹטֵף,קוֹלֵעַ לוֹ זֵר.לוּ הָיוּ לִי

גרסה מחודשת ל”תוצרת הארץ” (נתן אלתרמן, שם טוב לוי) “אִם כָּבֵד לְבַבְכֶם כָּעוֹפֶרֶת, אִם אֲבֵלָה בְּגוּפְכֶם הַנְּשָׁמָה, הַאֲזִינוּ לְשִׁיר הַתּוֹצֶרֶת, שָׁאֲבוּ מִתּוֹכוֹ נֶחָמָה. זֶה

פּוּ הַדֹּב הָיָה אוֹמֵר שֶׁכָּל מָה שֶׁנָּחוּץ עַכְשָׁו זֶה דְּבַשׁ. דְּבַשׁ מְחַדֵּד אֶת הַשֵּׂכֶל, מְרַפֵּד אֶת הַקֵּבָה, וּמְאַחֵד אֶת הַכַּפִּית עִם הַצִּנְצֶנֶת. (מתוך הספר סוכת שלום)

נִטְרְפוּ לִי הַקְּלָפִים בְּבַת אַחַת! חָשַׁבְתִּי שֶׁהָעוֹלָם יִתְפָּרֵק לְאִטּוֹ, בְּרֹגַע. סוֹף עִידָן הַתְּמִימוּת. הָעוֹלָם יִתְפָּרֵק אֵיךְ שֶׁבָּא לוֹ, זוֹ הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לְיַצֵּר קוֹמְפּוֹסְט. (מתוך הספר סוכת שלום)