לא תמיד יש ירח
תָּמִיד יֵשׁ שָׁמַיִם, אֲבָל לֹא תָּמִיד יֵשׁ יָרֵחַ. יַלְדָּה מְחַפֶּשֶׂת מוֹצָא לְבַד בַּמָּבוֹךְ. הַזְּמַן מְתַעְתֵּעַ. יַלְדָּה קְטַנָּה לְבַד בְּלִי יָרֵחַ אֶחָד לְנֶחָמָה.
תָּמִיד יֵשׁ שָׁמַיִם, אֲבָל לֹא תָּמִיד יֵשׁ יָרֵחַ. יַלְדָּה מְחַפֶּשֶׂת מוֹצָא לְבַד בַּמָּבוֹךְ. הַזְּמַן מְתַעְתֵּעַ. יַלְדָּה קְטַנָּה לְבַד בְּלִי יָרֵחַ אֶחָד לְנֶחָמָה.
הַדֶּשֶׁא שֶׁל הַשָּׁכֵן יָרֹק יוֹתֵר, כְּמוֹ תָּו. זֶה גּוֹרֵם לִי לְקַנֵּא עַכְשָׁו. כָּל כִּבְשָׂה יוֹדַעַת מְקוֹמָהּ בָּעֵדֶר, אֵיזֶה ‘מֶה’ לִפְעוֹת בְּאֵיזוֹ סִיטוּאַצְיָה,מָתַי לְהִצְטוֹפֵף,מָתַי לְהִתְנַדֵּף,“אֵין
אִמָּא שֶׁלִּי אוֹמֶרֶת שֶׁמְּכוֹנַת הַכְּבִיסָה שֶׁלָּהּ הִיא אַלְטֶע זָאכֶן. אַתְּ יוֹדַעַת כַּמָּה שָׁנִים יֵשׁ לִי אוֹתָהּ? הִיא בַּגִּיל שֶׁלָּךְ, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת.אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעֲזֹב
יוֹשֶׁבֶת שָׁם וְקַר לִי. כָּל כִּבְשָׂה בְּתוֹרָהּ מְסַפֶּרֶת אֵיךְ גָּזְזוּ לָהּ אֶת הַצֶּמֶר, וְאֵיךְ זֶה בְּסֵדֶר לִלְבֹּשׁ פַּרְוַת זְאֵב,כִּי קַר.וְרַק הַכִּבְשָׂה שֶׁלִּי מְסָרֶבֶת.עֵירֻמָּה, חֲשׂוּפָה לְעֵינֵי
אָז צָעַקְתִּי עָלֶיהָ בַּטֵּלֵפוֹן. “אֲנִי בְּשׁוֹק”, הִיא אָמְרָה, וְנִתְּקָה. לִזְכוּתִי יֵאָמֵר שֶׁיָּכֹלְתִּי יוֹתֵר… כֵּן, זֶה יוֹם עַצְבָּנִי. כֵּן, אֲנִי. אַךְ מָחָר יוֹם חָדָשׁ, וַאֲפִלּוּ שָׁנָה חֲדָשָׁה!מִי אָמַר
בֵּין הַמַּכְתֵּשׁ לָעֱלִי יֵשׁ אֱגוֹז קָשֶׁה לְפִצּוּחַ. בֵּין הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ אֲנָשִׁים מְנַסִּים לִחְיוֹת, זֶה לֹא קַל. בֵּין עַיִן יָמִין לְעַיִן שְׂמֹאל יֵשׁ חֹר הֲצָצָה לִשְׁעַת בֵּין
אֲנִי חַיָּה בְּעוֹלָם מַקְבִּיל. עוֹלָם שֶׁל דִּמְיוֹנוֹת, צְבָעִים, צְלִילִים, וְטַעַם שֶׁל אָנוֹנָה. גַּם לָךְ יֵשׁ נְשָׁמָה מַקְבִּילִית, אַפְּרוֹפּוֹ אָנוֹנָה, אַתְּ שׁוֹחֶרֶת וּפוֹתֶרֶת, מְחַפֶּשֶׂת יְצִיאָה.
אֲנִי לֹא רְעֵבָה. אֲנִי דּוֹחֶפֶת לַפֶּה אֹכֶל בָּרִיא כְּאִלּוּ מָחָר אָמוּת. זֶה לֹא טוֹב, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת לְעַצְמִי. אֵלּוּ הַהוֹרְמוֹנִים, אֲנִי סוֹלַחַת לְעַצְמִיוּמַמְשִׁיכָה לֶאֱכֹל עֲרֵמוֹת
אֲנִי שׁוֹכֵב לִי עַל הַגַּב בֵּיתִי הָפוּךְ עַכְשָׁו רוֹאֶה זָקֵן מֵטִיל מֵימָיו בְּקֶשֶׁת שֶׁל אַכְזָב אֲנִי שׁוֹכֵב לִי עַל הַגַּבעַד שֶׁיָּבוֹא חָתוּללוֹעֵס יָרֵחַ
יצירה משותפת – נירה, טלילה, דינה, שחר, יונתן הַצָּב נָדָב יוֹצֵא לַקְּרָב, הוּא נוֹשֵׂא בֵּיתוֹ עַל גַּב, הַצָּב נָדָב. לָמָּה הוּא נוֹשֵׂא בֵּיתוֹ