שם המחבר: נירה יקואל

אִם בָּחַרְתִּי אָז בָּחַרְתִּי בָּזֹאת – לְהִוָּלֵד בְּעַל כָּרְחִי. לָמָּה? כְּדֵי לָצֵאת לַחָפְשִׁי. 

צִפּוֹר יוֹדַעַת לִהְיוֹת צִפּוֹר בְּלִי לְהִתְעַמֵּק בִּתְעוּפָה. צָב נוֹשֵׂא אֶת שִׁרְיוֹנוֹ וְלֹא שׁוֹאֵל מַדּוּעַ זֶה נָחוּץ. בַּרְדְּלָס טוֹרֵף וְלֹא תּוֹהֶה אוּלַי עָדִיף חַמְצִיץ. וְאֶבֶן? סְתָם מֻנַּחַת. גֶּשֶׁם, רוּחַ,

זְמַן הוּא יָם שֶׁל קְמָטִים. אֲנִי צוֹפָה בַּזְּמַן, בִּצְבָעָיו הַמִּשְׁתַּנִּים בָּעֳמָקִים, צוֹפָה בַּסְּעָרוֹת וְנִסְעֶרֶת כָּל כֻּלִּי, צוֹפָה גַּם בְּגַלֵּי הַשֶּׁקֶטשֶׁרוֹשְׁמִים קְמָטִים בַּסֵּתֶר. אֲנִי צוֹפָה גַּם בְּעַצְמִי,חָשָׁה

אִם הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלִּי עַל טוּרְבּוֹ וְהָרְגָשׁוֹת עַל סִילוֹן, אֲנִי צְרִיכָה גְּדוּד שֶׁל חֲבֵרִים רַק כְּדֵי לַחְלֹק. וַעֲדַיִן, זֶה כְּמוֹ לִשְׁתּוֹת מַיִם בְּפִּיפֵּטָה – טִפָּה, אַחַר

אוּלַי אֶכְתֹּב שׁוּב וְאוּלַי לֹא. אֲנִי בְּהַפְסָקָה, כָּכָה זֶה עִם שִׁירִים – הֵם כּוֹתְבִים אֶת עַצְמָם, כְּמוֹ דְּמָעוֹת, עַד שֶׁמִּתְיַבֵּשׁ לָהֶן הַמָּקוֹר,וְרַק מִדֵּי פַּעַם כָּכָהמִתְפַלַּחַת לָהּ

הַלֵּב דּוֹפֵק וְדוֹפֵק, וְדוֹפֵק וְדוֹפֵק. וְרַק בַּסּוֹף מִישֶׁהוּ פּוֹתֵחַ לוֹ אֶת הַדֶּלֶת.

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁכּוֹתְבִים אֶת עַצְמָם יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּפַרְגְּנִים יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּעִירִים הֶעָרוֹת יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּשַׁתְּפִים יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּגִיבִים בַּקְּטַנָּה עִם

אִם יֵשׁ אֱלֹהִים הוּא נִמְצָא בַּשְּׂרִיטוֹת.כָּכָה הוּא חוֹתֵם אֶת שְׁמוֹ – הָיִיתִי כָּאן,יֵשׁ לִי חֵלֶק בָּעִצּוּב. פֶּרַח אֲמִתִּי אֵינוֹ סִימֶטְרִי,גַּם אֲנִי לֹא – יֵשׁ