שם המחבר: נירה יקואל

הָיֹה הָיָה מֶלֶךְ וְהִיא מַלְכָּתוֹ וְיַחַד הֵקִימוּ אַרְמוֹן תִּפְאַרְתּוֹ.  וְהָיְתָה הַמַּלְכָּה מְאֻשֶּׁרֶת(הִיא לֹא יָדְעָה דֶּרֶךְ אַחֶרֶת). וּבֹקֶר אֶחָדהוּא נָפַל לְמִשְׁכָּבוְכָל הַשָּׂרִיםגַּם נָפְלוּ אַחֲרָיו.

כְּשֶׁאֶגְדַּל, אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת יוֹסִי. עִם כֶּרֶס, קָרַחַת וְחִיּוּךְ גָּדוֹל. כְּשֶׁאֶגְדַּל, אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת יוֹסִי. אֵשֵׁב עִם הַחֶבְרֶ’ה וְאֶשְׁתֶּה עַל הַכֹּל. וְאָז, כְּשֶׁאָפִיג אֶת

יָצָאתִי אֶל הַדֶּרֶךְ, לְחַפֵּשׂ אֶת הַמְּלוּכָה. אָבַדְתִּי בַּדֶּרֶךְ, לֹא הִגַּעְתִּי עַד סוֹפָהּ. לֹא מָצָאתִי מֶלֶךְ, לֹא מַלְכָּה וְלֹא אָתוֹן, אֲבָל מָצָאתִי דֶּרֶךְ הָעוֹלָה עַל כָּל

לֹא יוֹדַעַת מָתַי, לֹא יוֹדַעַת כֵּיצַד, יוֹדַעַת וַדַּאי, שֶׁיָּבוֹא יוֹם אֶחָד. אֵיךְ? בְּסִירָה, אוֹ אוּלַי עַל חֲמוֹר, וְאוּלַי סְתָם יָבוֹא וִיכַבֶּה אֶת הָאוֹר.  (מתוך “הזמנה לתה”)

לֹא פּוֹחֶדֶת לָמוּת, לֹא פּוֹחֶדֶת לַחְדֹּל, לְסַיֵּם לְתָמִיד אֶת שִׁעוּר הַמָּחוֹל. לֹא פּוֹחֶדֶת מִקֶּלַע וְלֹא מִסַּרְטָן, גַּם לֹא מִזִּקְנָה שֶׁתָּבוֹא עִם הַזְּמַן. פּוֹחֶדֶת אֲנִי רַק מִמֶּנָּה,מִזֹּאת שֶׁצּוֹפָה בַּפִּנָּה,אֵימַת

עוֹד בְּשׂוֹרַת אִיּוֹב שֶׁלֹּא מְשַׁנָּה דָּבָר, מִלְּבַד זֹאת שֶׁהִיא פּוֹרֶמֶת אֶת רִקְמַת הָאַשְׁלָיָה. וְאֵי הַיֶּלֶד שֶׁיִּצְעַק: “הַבֶּגֶד עֵירֹם! אֵין מֶלֶךְ! נוֹתְרָה רַק גְּלִימַת פָּז רֵיקָה”. וּכְבָר לֹא נוֹתַר

אֵין אֶתְגָּר גָּדוֹל יוֹתֵר מֵהֵעָדֵר אֱמוּנָה. לִחְיוֹת – מִבְּלִי לְקַוּוֹת, מִבְּלִי לְחַפֵּשׂ סִבָּה, מִבְּלִי לְהִשָּׁעֵן וְלוּ לְרֶגַע. לִהְיוֹת עָפָר בְּחַיֶּיךָ,גַּרְגֵּר אָבָקחֲסַר מַשְׁמָעוּת,וּבַסּוֹף כָּכָה סְתָם – לָמוּת.  

אָח, הַפֶּלֶא הַזֶּה! הַיְּשָׁרִים – בְּזֵעַת אַפָּם יֹאכְלוּ, וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה יַאֲכִילוּ.  אָח, הַפֶּלֶא הַזֶּה!הַמִּתְבּוֹנְנִים –אִם יַעֲמִיקוּ חֲקֹר,יִמָּלֵא נְהַר לִבָּםבְּיֹפִי, הוֹד וְטֹהַר. אָח הַפֶּלֶא

בְּבֵית הַדִּין שֶׁל מַטָּה מוּבָא הַיּוֹם לְדִין, תַּלְיָן, שׁוֹפֵט וּמֶלֶךְ, הַיְשֵׁר מֵהַמְּרוֹמִים. כְּתַב אִשּׁוּם חָמוּר מֻגָּשׁ עַל סֵבֶל שֶׁגָּרַמְתָּ, עַל הֶרֶג, מַחֲלוֹת וּסְחִי שֶׁבִּדְמוּתְךָ יָצַרְתָּ.  אַל יִתְהַלֵּל