שם המחבר: נירה יקואל

הזמנה לתה

אני והוא

זֶה הַסִּדּוּר הָרָגִיל בֵּינֵינוּ,מֵאָז שֶׁהִכַּרְנוּ, מֵאָז שֶׁהִנֵּנוּ.אֲנִי מְקַלְקֶלֶת, הוּא מְתַקֵּן,אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת וְהוּא מְשַׁנֵּן.אֲנִי מְפַזֶּרֶת, הוּא מְסַדֵּר,אֲנִי סְתָם זוֹרֶקֶת וְהוּא

הזמנה לתה

יום חורף

תַּפּוּחֵי אֲדָמָה וְדָגִים בַּתַּנּוּר – יוֹם חֹרֶף, זֶה כָּל הַסִּפּוּר. הַיֶּלֶד עוֹד רֶגַע מַגִּיעַ, הוּא נִכְנַס בִּסְעָרָה וְאוֹתִי זֶה מַרְגִּיעַ.אֹסֶף הַשְּׁבָרִיםוּמַדְבִּיק כָּל פִּסָּה בַּמָּקוֹם.זֶה

הזמנה לתה, מתוך הספרים

טבע דומם

אֶת הֶעָלֶה שֶׁנֶּאֱחַז בְּצִפָּרְנָיו, אֶתְלֹשׁ, וּבְלֹבֶן דָּמוֹ אֲצַיֵּר עָלֶה שֶׁנּוֹשֵׁר.  אֶת הֶעָלֶה שֶׁנָּשַׁר וְהִצְהִיב, אֲמוֹלֵל. אֲפַזֵּר אֶפְרוֹ עַל הַדַּף וַאֲנַעֵר.  עַל דַּף לָבָן עָלֶה שֶׁנִּתְלַשׁ וְעָלֶה שֶׁיָּבַשׁ.  (מתוך “הזמנה לתה”)

הזמנה לתה

שיר מעצבן

לֹא רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר שֶׁאֲנָשִׁים אוֹהֲבִים. רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר מְעַצְבֵּן. שֶׁיָּבִינוּ אוֹתִי לֹא נָכוֹן, שֶׁלֹּא יִתְחַבְּרוּ, וְלֹא יֹאהֲבוּ – וְאָז אוּלַי אֲנִי כֵּן. (מתוך “הזמנה לתה”)

הזמנה לתה

על הבר

דָּג, כִּבְשָׂה וְנָחָשׁ נִכְנָסִים לַבָּר. הַכִּבְשָׂה מְטַלְטֶלֶת רֹאשָׁהּ וְהַדָּג מְבַקֵּשׁ קַוְיָאר.  הַנָּחָשׁ מִתְלַחֵשׁ עִם הַבַּרְמֶן,הַבַּרְמֶן יוֹצֵא מֵהַבָּר,הַכִּבְשָׂה מְגַלְגֶּלֶת עֵינֶיהָוְהַדָּג שׂוֹחֶה בְּשֵׁכָר. הַנָּחָשׁ

הילדה של הירח

הכובע שלי מתהלך בלעדיי

יָרֵחַ, יָרֵחַ, הִסְתַּכֵּל עָלַי, הַכּוֹבַע שֶׁלִּי מִתְהַלֵּךְ בִּלְעָדַי! מִסְתּוֹבֵב בֵּין הַבְּרִיּוֹת, מִתְרוֹעֵעַ, וְאוּלַי זֶה חֲלוֹם, אַתָּה יוֹדֵעַ. הֵן זֶה כּוֹבַע אֶחָד, מִנִּי רַבִּים, מְקֻשָּׁט בְּנוֹצָה וְכוֹתֵב שִׁירִים. וְהוּא מַזְמִין

Scroll to Top