שם המחבר: נירה יקואל

לֹא רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר שֶׁאֲנָשִׁים אוֹהֲבִים. רוֹצָה לִכְתֹּב שִׁיר מְעַצְבֵּן. שֶׁיָּבִינוּ אוֹתִי לֹא נָכוֹן, שֶׁלֹּא יִתְחַבְּרוּ, וְלֹא יֹאהֲבוּ – וְאָז אוּלַי אֲנִי כֵּן. (מתוך “הזמנה לתה”)

דָּג, כִּבְשָׂה וְנָחָשׁ נִכְנָסִים לַבָּר. הַכִּבְשָׂה מְטַלְטֶלֶת רֹאשָׁהּ וְהַדָּג מְבַקֵּשׁ קַוְיָאר.  הַנָּחָשׁ מִתְלַחֵשׁ עִם הַבַּרְמֶן,הַבַּרְמֶן יוֹצֵא מֵהַבָּר,הַכִּבְשָׂה מְגַלְגֶּלֶת עֵינֶיהָוְהַדָּג שׂוֹחֶה בְּשֵׁכָר. הַנָּחָשׁ

הָיֹה הָיָה מֶלֶךְ וְהִיא מַלְכָּתוֹ וְיַחַד הֵקִימוּ אַרְמוֹן תִּפְאַרְתּוֹ.  וְהָיְתָה הַמַּלְכָּה מְאֻשֶּׁרֶת(הִיא לֹא יָדְעָה דֶּרֶךְ אַחֶרֶת). וּבֹקֶר אֶחָדהוּא נָפַל לְמִשְׁכָּבוְכָל הַשָּׂרִיםגַּם נָפְלוּ אַחֲרָיו.

כְּשֶׁאֶגְדַּל, אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת יוֹסִי. עִם כֶּרֶס, קָרַחַת וְחִיּוּךְ גָּדוֹל. כְּשֶׁאֶגְדַּל, אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת יוֹסִי. אֵשֵׁב עִם הַחֶבְרֶ’ה וְאֶשְׁתֶּה עַל הַכֹּל. וְאָז, כְּשֶׁאָפִיג אֶת

יָצָאתִי אֶל הַדֶּרֶךְ, לְחַפֵּשׂ אֶת הַמְּלוּכָה. אָבַדְתִּי בַּדֶּרֶךְ, לֹא הִגַּעְתִּי עַד סוֹפָהּ. לֹא מָצָאתִי מֶלֶךְ, לֹא מַלְכָּה וְלֹא אָתוֹן, אֲבָל מָצָאתִי דֶּרֶךְ הָעוֹלָה עַל כָּל

לֹא יוֹדַעַת מָתַי, לֹא יוֹדַעַת כֵּיצַד, יוֹדַעַת וַדַּאי, שֶׁיָּבוֹא יוֹם אֶחָד. אֵיךְ? בְּסִירָה, אוֹ אוּלַי עַל חֲמוֹר, וְאוּלַי סְתָם יָבוֹא וִיכַבֶּה אֶת הָאוֹר.  (מתוך “הזמנה לתה”)

לֹא פּוֹחֶדֶת לָמוּת, לֹא פּוֹחֶדֶת לַחְדֹּל, לְסַיֵּם לְתָמִיד אֶת שִׁעוּר הַמָּחוֹל. לֹא פּוֹחֶדֶת מִקֶּלַע וְלֹא מִסַּרְטָן, גַּם לֹא מִזִּקְנָה שֶׁתָּבוֹא עִם הַזְּמַן. פּוֹחֶדֶת אֲנִי רַק מִמֶּנָּה,מִזֹּאת שֶׁצּוֹפָה בַּפִּנָּה,אֵימַת

עוֹד בְּשׂוֹרַת אִיּוֹב שֶׁלֹּא מְשַׁנָּה דָּבָר, מִלְּבַד זֹאת שֶׁהִיא פּוֹרֶמֶת אֶת רִקְמַת הָאַשְׁלָיָה. וְאֵי הַיֶּלֶד שֶׁיִּצְעַק: “הַבֶּגֶד עֵירֹם! אֵין מֶלֶךְ! נוֹתְרָה רַק גְּלִימַת פָּז רֵיקָה”. וּכְבָר לֹא נוֹתַר