גרגר אחד של חול
אַרְכִימֶדֶס אָמַר שֶׁאִם תִּתְּנוּ לוֹ נְקֻדַּת מִשְׁעָן, הוּא יוּכַל לְהָזִיז אֶת הָעוֹלָם. אֲנִי לֹא אַרְכִימֶדֶס, אֲבָל אֲנִי יְכוֹלָה לְהָזִיז גַּרְגֵּר חוֹל אֶחָד קָטָן, וְהוּא בְּתוֹרוֹ
אַרְכִימֶדֶס אָמַר שֶׁאִם תִּתְּנוּ לוֹ נְקֻדַּת מִשְׁעָן, הוּא יוּכַל לְהָזִיז אֶת הָעוֹלָם. אֲנִי לֹא אַרְכִימֶדֶס, אֲבָל אֲנִי יְכוֹלָה לְהָזִיז גַּרְגֵּר חוֹל אֶחָד קָטָן, וְהוּא בְּתוֹרוֹ
הֵם אוֹמְרִים שֶׁאֵין אַהֲבָה בְּשִׁירַי, רַק עֶצֶב. הֵם אוֹמְרִים שֶׁאֵין תְּשׁוּקָה בְּחַיַּי, רַק חוֹמוֹת, וְעֵינַי מִתְמַלְּאוֹת בִּדְמָעוֹת. מַרְגִּישָׁה חֲשׂוּפָה בִּגְלַל הַמִּלִּים שֶׁלֹּא חָשַׂפְתִּי. שְׁתִיקָה הִיא הַשִּׁיר שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי.
כִּיפּוּרוּלֶּדֶת. יָצָא לִי דַּאבֶּל בְּחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ – נִצַּחְתִּי. וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הִכְרַזְתִּי עַל שִׁחְרוּר: “לְכִי נֶפֶשׁ לִנְפֹּשׁ לָךְ”.
עֵץ הַמּוֹצְצִים לֹא יָדַע שֶׁנָּבוֹא בְּהֶרְכֵּב שֶׁכַּזֶּה… אַךְ אִמָּא הִסְכִּימָה בֵּינָהּ לְבֵינוֹ, וְאַבָּא הֵנִיד אֶת הָרֹאשׁ. גַּם סַבְתָּא אָמְרָה שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן – “הַמֶּיְדַּלֵּע בַּת שָׁלוֹשׁ”.
בָּא לִי לִהְיוֹת פִּיל גָּדוֹל, חָזָק וְקַלִּיל. כֵּן, רַבּוֹתַי, קַלִּיל (הַכֹּל יַחֲסִי בִּשְׁבִיל פִּיל). בָּא לִי לִהְיוֹת פִּיל כִּי יֵשׁ לוֹ כָּזֶה מִן
מָחָר יַפְלִיגוּ הַסְּפִינוֹת, אָז הֲכִי טוֹב עַכְשָׁו זֶה לָשִׁיר. מָחָר הָאָפֹר יַהֲפֹךְ לָבָן, אָז הֲכִי טוֹב עַכְשָׁו זֶה לָשִׁיר. אֶפְשָׁר לָרוּץ, אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת, אֶפְשָׁר לְהַפְנוֹת אֶת
הַגּוּף מְדַבֵּר בְּדַרְכּוֹ. הוּא רוֹמֵז בַּכִּחְכּוּחַ, הוּא חוֹרֵז בְּדִכְדּוּךְ, וְקוֹבֵל בְּאַלְפֵי חֲרִיקוֹת מְשֻׁנּוֹת. וּכְשֶׁאֵין מִישֶׁהוּ שֶׁיַּקְשִׁיב, הוּא מֵגִיב בְּעָצְמָה וּמַכְאִיב. וַאֲבוֹי לַבּוּרוּת הַקְּדוֹשָׁה, הַשּׁוֹלֶלֶת לְלֹא כָּל בּוּשָׁהאֶת
הַהַמְצָאָה הַחֲשׁוּבָה מִכֻּלָּן אֵינָהּ הַגַּלְגַּל אוֹ הָאֵשׁ, גַּם לֹא הַגְּלוּלָה אוֹ חֶרְמֵשׁ, גַּם לֹא טֵלֶגְרָף אוֹ חַשְׁמַל,וְאַף לֹא הַטִּיסוֹת לֶחָלָל.אֵין פֹּה בִּכְלָל שְׁאֵלָה,בָּרוּר שֶׁזּוֹ –
כָּל הַקַּיִץ טִיֵּל הַצְּרָצַר בַּדְּרָכִים, שָׁר עַל הַיָּם, עַל שְׁקִיעָה וּפְרָחִים, צָפָה בִּנְמָלִים עֲמָלוֹת לְלֹא סוֹף, לְלֹא סוֹף. שָׁר הַצְּרָצַר עַל אַחְוַת פּוֹעֲלוֹת,וּמַלְכָּה,