שם המחבר: נירה יקואל

חַג שָׂמֵחַ כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר… כְּלוֹמַר, תַּקְטִינוּ. עַל כָּל שָׁעָה שֶׁל עֶצֶב יֵשׁ לָכֶם אִשּׁוּר לִשְׂמֹחַ בְּמֶשֶׁךְ חָמֵשׁ דַּקּוֹת תְּמִימוֹת.הַכֹּל לְפִי תַּקָּנוֹת הַתָּו הַצָּהֹב.אִם תָּפֵרוּ

אֲנִי מַעֲנִיקָה בָּזֹאת אִשּׁוּר לִשְׂמֹחַ לַיְּלָדִים – כִּי יְלָדִים לֹא צְרִיכִים לִגְדֹּל עֲצוּבִים. וְלַזְּקֵנִים – כִּי זְקֵנִים לֹא צְרִיכִים לָמוּת עֲצוּבִים.וְכָךְ גַּם חוֹלִים סוֹפָנִיִּים –מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ

אָמַר הֶעָלֶה:אֵינִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הָעֵץ, אֲנִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת רַק אֶת עַצְמִי. אֲנִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הָאֲחִיזָה שֶׁלִּי, אֲנִי יָכוֹל

נִתְקַעְתִּי בִּיצִיאַת מִצְרַיִם עִם לַחְמָא עַנְיָא.וְאִם אַתֶּם מִתְעַנְיְנָא – אֲנִי כִּמְעַט וּמִתְבַּיְּשָׁא לוֹמַר שֶׁנִּתְקַעְתִּי בַּמִּדְבָּר. וּבְנִסְיוֹנִי לְהֵחָלֵץ מֵהַשְּׂלָו וּמֵהַמָּן, מִתְבַּיְּשָׁא אֲנִי עַד כְּלוֹתלְגַלּוֹת שֶׁנִּתְקַעְתִּי בְּשׁוּשָׁן.רַחֲמָנָא

תָּאֲרוּ לָכֶם שִׁנָּנִית מֵהַסִּיּוּטִים. כְּמוֹ טַנְק מֵרוֹץ שֶׁדּוֹהֵר עַל הַשִּׁנַּיִם, כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּזִירַת קְרָב! וּכְבָר עָבְרוּ שְׁבוּעַיִם וְהַשִּׁנַּיִם עֲדַיִן בּוֹכוֹת…וְתָאֲרוּ לָכֶם עַכְשָׁושֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּשִׁנָּנִית,וְגַם לֹא מְדֻבָּר