שם המחבר: נירה יקואל

הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח וְתִשְׁקַע אַחַר כָּךְ כְּמוֹ בְּכָל יוֹם. בַּבֹּקֶר תָּקוּם וּבַלַּיְלָה תִּישַׁן וְתַחֲלֹם. יְלָדִים יִצְחֲקוּ,וְזַמֶּרֶת תָּשִׁירעַל מָוֶת בְּיוֹם בָּהִיר. יִהְיֶה בְּסֵדֶר, אִם זֶה בְּסֵדֶר שֶׁיֵּשׁ עוֹד

אַל תְּקַטְלֵג אֶת אוֹלֶג. קַטְלֵג אֶת הַשְּׁאָר, הַשְּׁאָר לֹא חָשׁוּב. אֲבָל אוֹלֶג? הָעוֹלָם עָגֹל וַאֲנַחְנוּ כָּל כָּךְ מְרֻבָּעִים.הָעוֹלָם בַּחוּץ וַאֲנַחְנוּ בִּפְנִים,כְּלוּאִים בֵּין צַלְעוֹת

תֵּן לִי אֶת הָאֹמֶץ  לְהַאֲמִין בְּעַצְמִי, שֶׁגַּם אִם אֶפֹּל אָקוּם וְאַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת. תֵּן לִי אֶת הָאֹמֶץלְהָעֵז לִצְלֹל,לַמָּקוֹם הַנָּמוּךְ בְּיוֹתֵרמִמֶּנּוּ אֶפְשָׁר רַק לִצְמֹחַ. וּכְשֶׁאֶפְרֹשׁ

שׁוֹטֶפֶת אֶת הָאֹרֶז וּמְסַנֶּנֶת,שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים. שָׂמָה קְצָת שֶׁמֶן, מֶלַח וּמַיִם רוֹתְחִים. מְכַסָּה אֶת הַסִּיר וּמְחַכָּה. עַד שֶׁהָאֹרֶז יִהְיֶה מוּכָן מַעֲבִירָה אֶת עַצְמִי לְמַצַּב טִיסָה, וְלֹא

שְׁתִיקָה הִיא שִׁיר שֶׁלֹּא נִכְתַּב, הִיא אֶרֶץ בְּלִי תּוֹשָׁב, הִיא מוּזָה בְּלִי הַיָּד שֶׁמְּעַצֶּבֶת בֶּחָלָל, הִיא לֹא תַּגְבִּיהַּ עוּף אַךְ יֵשׁ לָהּ פּוֹטֶנְצְיָאל. שְׁתִיקָה הִיא

פְּרִיחַת הַלִּבְנֶה, בּוֹשְׁשָׁה לְרַמֵּז עַל הַסּוֹף, לְהַבְדִּיל אֶלֶף מִיל מֵהַמַּיִם, אֲשֶׁר נָצְצוּ בָּאוֹר הַזָּהֹב. הָעֵצִים, שֶׁנִּדְמֶה שֶׁנָּמְכוּ, סָכְכוּ עַל שְׁבִילֵי אוֹהֲבִים. אֱגוֹזֵיהֶם יְרֻקִּים יְרֻקִּים, עֲדִינִים וְרַכִּים,כִּמְעַט נְבוֹכִים