תהיות
גַּם כִּבְשָׂה תּוֹעָה יְכוֹלָה לִתְהוֹת – הַאִם הַגֵּז בַּבֹּקֶר הַקָּרִיר בֶּאֱמֶת הָיָה מֻצְדָּק? וּמַדּוּעַ הַשֹּׁרֶשׁ הַטָּעִים הַזֶּה נָעוּץ כָּל כָּךְ חָזָק? (מתוך “הזמנה לתה”)
הזמנה לתה
אני לא ביאליק
אֲנִי לֹא בְּיָאלִיק אֲבָל גַּם הַצִּפּוֹר שֶׁלִּי מְנַסָּה לָעוּף, אֲנִי לֹא רָחֵל אֲבָל גַּם בַּכִּנֶּרֶת שֶׁלִּי יֵשׁ מַיִם, אֲנִי לֹא
הזמנה לתה
חושבת/כותבת
חוֹשֶׁבֶת, חוֹשֶׁבֶת, חוֹשֶׁבֶת, חוֹשֶׁבֶת (יוֹרֵד לוֹ מַבּוּל, יוֹצֵאת לְטִיּוּל) חוֹשֶׁבֶת, חוֹשֶׁבֶת, חוֹשֶׁבֶת, חוֹשֶׁבֶת (סוֹטָה מֵהַכְּבִישׁ, דּוֹרֶסֶת חָתוּל) חוֹשֶׁבֶת, חוֹשֶׁבֶת, חוֹשֶׁבֶת,
הזמנה לתה
קר בנגב
קַר בַּנֶּגֶב, קַר וְשׁוֹמֵם. שׁוֹמֵם בַּנֶּגֶב, שׁוֹמֵם וְצָחִיחַ. צָחִיחַ בַּנֶּגֶב, צָחִיחַ וְנִשְׁכָּח. נִשְׁכַּח בַּנֶּגֶב, נִשְׁכַּח וְקוֹדֵר. קוֹדֵר בַּנֶּגֶב,קוֹדֵר וְנוּגֶה.נוּגֶה בַּנֶּגֶב,נוּגָה וְכוֹאֵב.כּוֹאֵב בַּנֶּגֶב,כּוֹאֵב וּבוֹעֵט.בּוֹעֵט בַּנֶּגֶב,בּוֹעֵט וּמְיַסֵּר. מְיַסֵּר בַּנֶּגֶב,מְיַסֵּר
הזמנה לתה
מפלצות יש רק בחושך
מִפְלָצוֹת יֵשׁ רַק בַּחֹשֶׁךְוְאַתְּ מוּכָנָה לַכֹּל – מְשַׁכְלֶלֶת הֲגַנּוֹת,מְתַכְנֶנֶת מִלְחָמוֹת,מְחַדֶּדֶת הַחוּשִׁים,מְנַהֶלֶת תַּרְחִישִׁים.אַתְּ קְפוּאָה וְאַתְּ חוֹשֶׁשֶׁת.אַתְּ דְּרוּכָה וְאַתְּ מֻתֶּשֶׁת.זֶה גּוֹזֵל מִמֵּךְ
הזמנה לתה
מהו שיר טוב?
שִׁיר שֶׁנִּכְתַּב בְּחָרוּז וּבְקֶצֶב, שִׁיר שֶׁיָּפוֹת מִלּוֹתָיו, שִׁיר שֶׁרַבִּים דִּמּוּיָיו, שֶׁקּוֹלֵעַ, שִׁיר שֶׁפָּשׁוּט נוֹגֵעַ? שִׁיר שֶׁגּוֹרֵם לִי לִקְרֹא אוֹתוֹ שׁוּב,שִׁיר
