ציור
צִיַּרְתִּי שָׁמַיִם קוֹרְצִים וּמְחַיְּכִים, צִיַּרְתִּי צִיּוּר מְקֻשָּׁט בִּפְרָחִים, צִיַּרְתִּי בַּיִת עִם שְׁבִיל וְגִנָּה, שְׁתֵּי נַדְנֵדוֹת וְיַלְדָּה קְטַנְטַנָּה. צִיַּרְתִּי לָהּ לֵב וְצִיַּרְתִּי כְּלַבְלַב,צִיַּרְתִּי חָבֵר […]
צִיַּרְתִּי שָׁמַיִם קוֹרְצִים וּמְחַיְּכִים, צִיַּרְתִּי צִיּוּר מְקֻשָּׁט בִּפְרָחִים, צִיַּרְתִּי בַּיִת עִם שְׁבִיל וְגִנָּה, שְׁתֵּי נַדְנֵדוֹת וְיַלְדָּה קְטַנְטַנָּה. צִיַּרְתִּי לָהּ לֵב וְצִיַּרְתִּי כְּלַבְלַב,צִיַּרְתִּי חָבֵר […]
עֵץ הַמּוֹצְצִים לֹא יָדַע שֶׁנָּבוֹא בְּהֶרְכֵּב שֶׁכַּזֶּה… אַךְ אִמָּא הִסְכִּימָה בֵּינָהּ לְבֵינוֹ, וְאַבָּא הֵנִיד אֶת הָרֹאשׁ. גַּם סַבְתָּא אָמְרָה שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן – “הַמֶּיְדַּלֵּע בַּת שָׁלוֹשׁ”.
בָּא לִי לִהְיוֹת פִּיל גָּדוֹל, חָזָק וְקַלִּיל. כֵּן, רַבּוֹתַי, קַלִּיל (הַכֹּל יַחֲסִי בִּשְׁבִיל פִּיל). בָּא לִי לִהְיוֹת פִּיל כִּי יֵשׁ לוֹ כָּזֶה מִן
מָחָר יַפְלִיגוּ הַסְּפִינוֹת, אָז הֲכִי טוֹב עַכְשָׁו זֶה לָשִׁיר. מָחָר הָאָפֹר יַהֲפֹךְ לָבָן, אָז הֲכִי טוֹב עַכְשָׁו זֶה לָשִׁיר. אֶפְשָׁר לָרוּץ, אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת, אֶפְשָׁר לְהַפְנוֹת אֶת
אֶת הֶעָלֶה שֶׁנֶּאֱחַז בְּצִפָּרְנָיו, אֶתְלֹשׁ, וּבְלֹבֶן דָּמוֹ אֲצַיֵּר עָלֶה שֶׁנּוֹשֵׁר. אֶת הֶעָלֶה שֶׁנָּשַׁר וְהִצְהִיב, אֲמוֹלֵל. אֲפַזֵּר אֶפְרוֹ עַל הַדַּף וַאֲנַעֵר. עַל דַּף לָבָן עָלֶה שֶׁנִּתְלַשׁ וְעָלֶה שֶׁיָּבַשׁ. (מתוך “הזמנה לתה”)
יָרֵחַ, יָרֵחַ, הִסְתַּכֵּל עָלַי, הַכּוֹבַע שֶׁלִּי מִתְהַלֵּךְ בִּלְעָדַי! מִסְתּוֹבֵב בֵּין הַבְּרִיּוֹת, מִתְרוֹעֵעַ, וְאוּלַי זֶה חֲלוֹם, אַתָּה יוֹדֵעַ. הֵן זֶה כּוֹבַע אֶחָד, מִנִּי רַבִּים, מְקֻשָּׁט בְּנוֹצָה וְכוֹתֵב שִׁירִים. וְהוּא מַזְמִין
כְּשֶׁאֶגְדַּל, אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת יוֹסִי. עִם כֶּרֶס, קָרַחַת וְחִיּוּךְ גָּדוֹל. כְּשֶׁאֶגְדַּל, אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת יוֹסִי. אֵשֵׁב עִם הַחֶבְרֶ’ה וְאֶשְׁתֶּה עַל הַכֹּל. וְאָז, כְּשֶׁאָפִיג אֶת
אֵין בָּעוֹלָם יֵאוּשׁ כְּלָל. רַק אַהֲבָה, יָרֵחַ, רַק אַהֲבָה. אוּלַי הִיא מְלַבֶּבֶת? הֵן יֵשׁ בָּהּ חַיִּים, וְיֵשׁ בָּהּ שְׁבִילִים בֶּחָלָל וּבִכְלָל. אוּלַי הִיא נִכְזֶבֶת? הֵן יֵשׁ