שם המחבר: נירה יקואל

אֲנִי מַעֲנִיקָה בָּזֹאת אִשּׁוּר לִשְׂמֹחַ לַיְּלָדִים – כִּי יְלָדִים לֹא צְרִיכִים לִגְדֹּל עֲצוּבִים. וְלַזְּקֵנִים – כִּי זְקֵנִים לֹא צְרִיכִים לָמוּת עֲצוּבִים.וְכָךְ גַּם חוֹלִים סוֹפָנִיִּים –מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ

אָמַר הֶעָלֶה:אֵינִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הָעֵץ, אֲנִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת רַק אֶת עַצְמִי. אֲנִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הָאֲחִיזָה שֶׁלִּי, אֲנִי יָכוֹל

רְאִי – עֵץ הַתַּפּוּחַ פּוֹרֵחַ! פְּרָחָיו הַלְּבָנִים-וְרֻדִּים מְעִידִים שֶׁאָבִיב. הַדְּרוֹרִים לֹא חָדְלוּ לְצַיֵּץ בְּשִׂמְחָה, כְּאִלּוּ… אַתְּ יוֹדַעַת… עוֹד מְעַט חָלְפוּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים מִפְּרֹץ – וְאַתְּ לֹא

בִּשְׁבִיל לִפְתֹּר אֶת הַסִּכְסוּךְשֶׁלִּי עִם עַצְמִי,אֲנִי צְרִיכָה לָלֶכֶת בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה.

נִתְקַעְתִּי בִּיצִיאַת מִצְרַיִם עִם לַחְמָא עַנְיָא.וְאִם אַתֶּם מִתְעַנְיְנָא – אֲנִי כִּמְעַט וּמִתְבַּיְּשָׁא לוֹמַר שֶׁנִּתְקַעְתִּי בַּמִּדְבָּר. וּבְנִסְיוֹנִי לְהֵחָלֵץ מֵהַשְּׂלָו וּמֵהַמָּן, מִתְבַּיְּשָׁא אֲנִי עַד כְּלוֹתלְגַלּוֹת שֶׁנִּתְקַעְתִּי בְּשׁוּשָׁן.רַחֲמָנָא