שם המחבר: נירה יקואל

צְרָצַר כּוֹתֵב שִׁירָה עַל עָלִים בַּסְּתָו, עַל יָם גּוֹעֵשׁ, עַל נְמָלִים. צְרָצַר כּוֹתֵב רַעֲיוֹנוֹת גְּדוֹלִים. וְהַנְּמָלָה? שׁוֹמַעַת פּוֹדְקַאסְטעַל פִינַנְסִיִּים,רוֹכֶשֶׁת עוֹד נַדְלָ”ן –חֶלְקוֹ מִשָּׁם, חֶלְקוֹ מִכָּאן.הָעִקָּר זֶה הַגִּוּוּן

יֵשׁ כָּל מִינֵי דַּבָּשׁוֹת: יֵשׁ דַּבֶּשֶׁת עֲגֻלָּה, יֵשׁ דַּבֶּשֶׁת כְּפוּלָה (כְּאִלּוּ אַחַת לֹא מַסְפִּיק), יֵשׁ דַּבֶּשֶׁת מְלֵאָה בְּמַמְתַּקִּים – מַמָּשׁ פִּינְיָאטָה. יֵשׁ דַּבֶּשֶׁת שְׂעִירָה שֶׁלֹּא רָחֲצוּ אוֹתָהּ

זֶה שֶׁאֲנִי פּוֹחֶדֶת מֵהַחֹשֶׁךְ, לֹא אוֹמֵר שֶׁהַחַיִּים צוֹמְחִים מִתַּחַת לַפָּנָס. אָז אֲנִי אוֹזֶרֶת אֹמֶץ וְהוֹלֶכֶת בַּחֲשֵׁכָה. לִפְעָמִים אֲנִי דּוֹרֶכֶת עַל מַשֶּׁהוּ,לִפְעָמִים נוֹפֶלֶת עַל הָאַף,וְלִפְעָמִים

לֹא שַׂמְתִּי לֵב. לֹא רָאִיתִי אֶת הַמְּכוֹנִית… אֵיךְ אֶפְשָׁר לֹא לִרְאוֹת מְכוֹנִית??! הִנֵּה, אֶפְשָׁר. אָז נִכְנַסְתִּי בָּהּ. כֵּן, כָּכָה – עִם הַבֶּרֶךְ… כֵּן, זוֹ הָיְתָה מְכוֹנִית

לֹא סְתָם אוֹפַנַּיִם, אוֹפַנֵּי הָרִים! וְעַל הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֲנִי רוֹכֶבֶת כְּאִלּוּ גַּם לִי יֵשׁ כִּשָּׁרוֹן מִלֵּדָה. כָּכָה, עַד הַגִּבְעָה. כֻּלָּה גִּבְעָה קְטַנָּה, פִּצְפּוֹנָה, תֵּל…לֹא תַּגִּידוּ הַר.וְאֵלּוּ