שם המחבר: נירה יקואל

אֵין קְצֵה חוּט בְּלִי חוּט. לִתְפֹּר זוֹ אָמָּנוּת שֶׁמְּחַבֶּרֶת בֵּין אֶתְמוֹל לְמָחֳרָתַיִם. אֵין הוֹוֶה לְבַד מַחְזִיק שָׁמַיִם. 

לִחְיוֹת זֶה לְסַפֵּר עַל זֶה. לְסַפֵּר עַל צִיּוּץ צִפּוֹרִים, עַל עָסִיס אֲבַטִּיחַ, עַל כְּאֵב בֶּחָזֶה, עַל בְּדִידוּת. לִשְׁמֹר אֶת הַכֹּל לְעַצְמֵךְ – זֶה לָמוּת.

כְּשֶׁלֹּא בָּא לִי לִכְתֹּב אֲנִי כּוֹתֶבֶת עַל צִפּוֹר שֶׁלֹּא בָּא לָהּ לְצַיֵּץ, וְעַל שֶׁמֶשׁ שֶׁלֹּא בָּא לָהּ לִזְרֹחַ.גַּם עַל גַּל אֲנִי כּוֹתֶבֶת שֶׁלֹּא בָּא לוֹ

בֵּית קָפֶה תֵּל אֲבִיבִי רֶמֶז שֶׁל מוּזִיקַת פַּאנְק צְעִירָה בְּגוּפִיָּה קוֹרֵאת לְמִישֵׁל שִׂמְלָה קֵיצִית, קָארֶה עִם פּוֹנִי קָפֶה? כֵּן, חָזָק וְגַם שׁוֹקוֹ כָּאן מַפְרִידִים זֶבֶל אוֹרְגָּנִי גֶ’פְרִי

[1] יֵשׁ כְּאֵב קוֹלֶקְטִיבִישֶׁאֲנָשִׁים מְאַמְּצִים אוֹתוֹ כְּצַו חֶבְרָתִי – הַעְתֵּק-הַדְבֵּק,נִתָּן לְזַהוֹתוֹ בַּאֲרֶשֶׁת הַפָּנִים.מִתַּחַת לָאֲרֶשֶׁת יֵשׁ כְּאֵב פְּרָטִי שֶׁקוֹרְאִים לוֹ אִישִׁיּוּת. וּמִתַּחְתָּיו –סְפוֹגִית נְחָלִים. [2] סְפוֹגִית נְחָלִים הִיא יְצוּרִית קְטַנָּה

זָרַקְתִּי מִלּוֹתַי עַל הָאָרֶץ, כְּמוֹ דּוּקִים. מִלִּים צִבְעוֹנִיּוֹת, חַדּוֹת, עִם הַרְבֵּה כַּוָּנָה. בָּאָה הָרוּחַ וְחָרְצָה בָּהֶן שְׁבִילִים. בִּתִּי הִתְבּוֹנְנָה וְאָמְרָה – אִמָּא, יָצָא לָךְ שִׁיר.

שְׁנֵי פַּסִּים כְּחֻלִּים עַל בַּד לָבָן – יְצָאתֶם חִיּוּבִיִּים לְעַצְמָאוּת. דִּגְלוֹנִים, תִּפְסוּ מְקוֹמוֹת, קָדִימָה, צְעַד! שְׂמֹאל, יָמִין, שְׂמֹאל…צוֹעֲדִים עַל אֲוִיר בְּתוֹךְ עָנָן סָמִיךְ שֶׁל כִּשּׁוּף.כְּשֶׁיָּבִינוּ זֹאת, יִפְּלוּ כְּמוֹ