שם המחבר: נירה יקואל

שׁוֹטֶפֶת אֶת הָאֹרֶז וּמְסַנֶּנֶת,שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים. שָׂמָה קְצָת שֶׁמֶן, מֶלַח וּמַיִם רוֹתְחִים. מְכַסָּה אֶת הַסִּיר וּמְחַכָּה. עַד שֶׁהָאֹרֶז יִהְיֶה מוּכָן מַעֲבִירָה אֶת עַצְמִי לְמַצַּב טִיסָה, וְלֹא […]

שְׁתִיקָה הִיא שִׁיר שֶׁלֹּא נִכְתַּב, הִיא אֶרֶץ בְּלִי תּוֹשָׁב, הִיא מוּזָה בְּלִי הַיָּד שֶׁמְּעַצֶּבֶת בֶּחָלָל, הִיא לֹא תַּגְבִּיהַּ עוּף אַךְ יֵשׁ לָהּ פּוֹטֶנְצְיָאל. שְׁתִיקָה הִיא

פְּרִיחַת הַלִּבְנֶה, בּוֹשְׁשָׁה לְרַמֵּז עַל הַסּוֹף, לְהַבְדִּיל אֶלֶף מִיל מֵהַמַּיִם, אֲשֶׁר נָצְצוּ בָּאוֹר הַזָּהֹב. הָעֵצִים, שֶׁנִּדְמֶה שֶׁנָּמְכוּ, סָכְכוּ עַל שְׁבִילֵי אוֹהֲבִים. אֱגוֹזֵיהֶם יְרֻקִּים יְרֻקִּים, עֲדִינִים וְרַכִּים,כִּמְעַט נְבוֹכִים

כְּשֶׁצְּבָעֶיהָ נִמְרָחִים עַל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ קַנְדִינְסְקִי עוֹמֵד נִכְלָם. כְּשֶׁגּוּפָהּ הַזּוֹהֵר מִשְׁתַּקֵּף בַּמַּיִם, אֲפִלּוּ מוֹנֶה לֹא מַצְלִיחַ לִתְפֹּס אֵיךְ הִיא שָׂמָה בַּכּוֹס אֶת קַרְנֶיהָ.כְּשֶׁרֶטֶט גּוּפָהּ מַצִּית

וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַרְבֵּה נָשִׁים עָבְרוּ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ. #גַּם וַשְׁתִּי אֲבָל אֵלֶּה הָיוּ יָמִים אֲחֵרִים. הַמֶּלֶךְ, הוּא קָבַע אֶת הַחֻקִּים, וְהַנָּשִׁים הִתְכּוֹפְפוּ לְפָנָיו

[1] הַקֻּבִּיָּה שֶׁל רוּבִּיק הִיא הַתָּנָ”ךְ שֶׁל הַצַּעֲצוּעִים. אַתֶּם שׁוֹאֲלִים כֵּיצַד פּוֹתְרִים וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת לָמָּה.  [2] קֻבִּיָּה מְסֻדֶּרֶתנִצֶּבֶת עַל הַפְּסַנְתֵּר.שָׁם לְמַעְלָה בֵּין כְּרוּבִיםאֵין לָהּ יִחוּד