שם המחבר: נירה יקואל

גרסה מחודשת ל”שני צלמי רחוב” (נעמי שמר) “שְׁנֵי צַלָּמֵי-רְחוֹב זֶרַח וְצַלְמֻנָע, יָצְאוּ לָהֶם הַרְחוֹבָהּ לְצַלֵּם תְּמוּנָה.” וּבַתְּמוּנָה – רְעוּלֵי פָּנִים בְּרוֹבִים גְּדוֹלִים וּבְרִמּוֹנִים, וּכְשֶׁהֵם הוֹלְכִים […]

הָיֹה הָיְתָה יַלְדָּה שְׁקוּפָה שֶׁיָּשְׁבָה עַל כִּסֵּא שָׁקוּף וְהִסְתַּכְּלָה בְּמָסַךְ שָׁקוּף עַל אֲנָשִׁים שְׁקוּפִים עִם רוֹבִים שְׁקוּפִים שֶׁפָּרְצוּ גָּדֵר שְׁקוּפָה וְיָרוּ עַל יְלָדִים שְׁקוּפִים שֶׁהִתְחַבְּאוּ בַּאֲרוֹנוֹת שְׁקוּפִים

בְּבוֹגְדֵי הַמֶּלֶךְ הַחֲדָשִׁים הָיְתָה יַלְדָּה אַחַת, שֶׁרָאֲתָה לַמֶּלֶךְ הַכֹּל. אֲבוֹי לַבּוּשָׁה! מִיָּד קָרְאוּ לָהּ “אִשָּׁה טִפְּשָׁה” וְהֶעֱלוּ אוֹתָהּ עַל טִיל לְאַנְשֶׁהוּ… (מתוך הספר סוכת שלום)

גַּם אֱלֹהִים יָדַע. וְעוֹד אֵיךְ יָדַע! פָּשׁוּט לֹא הִקְשַׁבְנוּ לוֹ. לָמָּה? כִּי אֱלֹהִים הוּא תַּצְפִּיתָן. וּמִי, לַעֲזָאזֵל, מַקְשִׁיב לְתַצְפִּיתָנִיּוֹת? (מתוך הספר סוכת שלום)

אֲנִי מוֹחָה. אֲנִי עוֹמֶדֶת לְבַדִּי עִם שֶׁלֶט: “הִ תְ פַּ טֵּ ר” הִזְדַּעֲזֵעַ! הַבַּע חֲרָטָה, קַח אַחְרָיוּת אִישִׁית עַל הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּרָאתָ – וְהִתְפַּטֵּר! (מתוך הספר סוכת שלום)

מָמָ”ד, מִקְלָט, כִּפַּת בַּרְזֶל, צְבָא הֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל. וְאִם נִקַּח זֹאת לָאֶקְסְטְרִים – נִבְנֶה מָמָ”ד רַב מְמַדִּים. כָּזֶה עֲנָק! מֵאֵילַת וְעַד קַצְרִין. נִנְעַל עַצְמֵנוּ מִבִּפְנִים,נִתֵּן צָלָ”שׁ לַגְּאוֹנִים שֶׁתִּכְנְנוּ

“הַכֵּלִים יְכוֹלִים לְחַכּוֹת, אַף אֶחָד לֹא יִשְׁטֹף אוֹתָם בִּמְקוֹמִי”, כָּךְ אוֹמֶרֶת אִמִּי. גַּם הַשֶּׁבֶר אוֹתוֹ הַדָּבָר – יְחַכֶּה לְמָחָר. אֲנִי לוֹקַחַת עַכְשָׁו הֲפוּגָה כְּדֵי לִכְתֹּב שִׁירִים

נֵר תְּשִׁיעִי שֶׁל חֲנֻכָּה – כְּדֵי שֶׁאִם פִּתְאוֹם יִפְרֹץ לוֹ נֵס, בְּאִחוּר שֶׁל שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וְאַף יוֹתֵר, הוּא יִרְאֶה שֶׁאֲנַחְנוּ פֹּה וְיִשָּׁאֵר.   (מתוך הספר סוכת שלום)

רְשִׁימַת הַקְּנִיּוֹת שֶׁלִּי לְהַיּוֹם כּוֹלֶלֶת רַק דָּבָר אֶחָד: לֹא גַּרְזֶן אֲנִי צְרִיכָה וְלֹא נוּנְצָ’קוֹת, לֹא מַטָּע שֶׁל רִמּוֹנִים וְלֹא אַלְפָּקוֹת. מְוַתֶּרֶת עַל פָּנָס, עַל פְּצָצוֹת, וְעַל גַּרְבַּיִם. מְוַתֶּרֶת גַּם

נֵר תְּשִׁיעִי שֶׁל חֲנֻכָּה – כְּדֵי שֶׁאִם פִּתְאוֹם יִפְרֹץ לוֹ נֵס, בְּאִחוּר שֶׁל שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וְאַף יוֹתֵר, הוּא יִרְאֶה שֶׁאֲנַחְנוּ פֹּה וְיִשָּׁאֵר. (מתוך הספר סוכת שלום)