יֵשׁ רֵיחַ שֶׁל מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ בָּאֲוִיר,
זֶה בֶּטַח הַסְּתָו.
חֲצָבִים כְּבָר פּוֹרְחִים בְּתֵל קָטְרָה.
הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת מֻקְדָּם
וְאִתָּהּ עַנְנֵי נֶחָמָה.
עוֹד מְעַט תָּבוֹאנָה טִפּוֹת בּוֹדְדוֹת
לִבְדֹּק אֶת גְּבוּלוֹת הָאֶפְשָׁר,
לְסַמֵּן אֶת הַשְּׁבִיל לְגִשְׁמֵי הַבְּרָכָה
שֶׁיֵּדְעוּ לְאָן לָלֶכֶת.
(מתוך “עשי לך חופש”)
