שירים פשוטים

אֲנִי אוֹהֶבֶת 
שִׁירִים פְּשׁוּטִים. 
בְּלִי הַרְבֵּה נַצְנַצִּים, 
בְּלִי הַרְבֵּה רַעַשׁ. 
לֹא מִפְגָּשִׁים עִם הָאוֹר, 
וְלֹא חֲשֵׁכָה אֵינְסוֹפִית. 
לֹא סִפּוּרֵי גְּבוּרָה 
לַחְפֹּר בָּהֶם עַד דַּק,
כְּאִלּוּ אֵין גְּבוּרָה בְּפַשְׁטוּת –
לִהְיוֹת וְאָז לָמוּת.
אֲנִי אוֹהֶבֶת מַנְגּוֹ,
שָׁרִים שֶׁל נָעֳמִי שֶׁמֶר,
אֲנָשִׁים שֶׁמְּדַבְּרִים מֵהַלֵּב,
קְשִׁישָׁה שֶׁשָּׁרָה לִי קַלִינְקָה
וְעֵינֶיהָ נוֹצְצוֹת.
אִם לִנְצֹץ אָז בָּעֵינַיִם.
עַל מָה דִּבַּרְנוּ?
עַל פַּשְׁטוּת.
צִיּוּץ צִפּוֹרִים,
מְכוֹנִית שֶׁנּוֹסַעַת,
חֲבִיתָה לַבֵּן הָרָעָב שֶׁלִּי
שֶׁהִתְעוֹרֵר עַכְשָׁו,
וְתַלְתַּלָּיו כִּפְקַעַת חוּטִים
שֶׁהִסְתַּבְּכָה לָהּ.
וּבִשְׁבִילִי, מָה?
רוֹצָה שֶׁיַּחֲזֹר לִי הַקּוֹל,
שֶׁאוּכַל לָשִׁיר שִׁירִים פְּשׁוּטִים
וּלְזַיֵּף בְּכַוָּנָה,
כְּדֵי שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי
תַּעֲשֶׂה פַּרְצוּף שֶׁל מְבִינָה.