בהשראת “מות הזקן” שכתב א.ב. יהושע
הַסַּחְלָב שֶׁלִּי הוֹצִיא עָלֶה חָדָשׁ.
אֵין, אַתֶּן לֹא מְבִינוֹת!
סַחְלָבִים אֶצְלִי לֹא שׂוֹרְדִים שְׁתֵּי עוֹנוֹת.
בְּקֹשִׁי שְׁבוּעַיִם.
אוּלַי זֶה כִּי אֲנִי לֹא מַקְפִּידָה עַל הַמַּיִם,
אוֹ עַל הָאוֹר,
כְּבָר הִפְסַקְתִּי לִסְפֹּר.
הַסַּחְלָב שֶׁלִּי הוּא כְּמוֹ קָשִׁישׁ מְאֻמָּת
בְּבֵית חוֹלִים –
חַלּוֹן סָגוּר, אֵין מְבַקְּרִים.
כִּי הִגִּיעַ זְמַנּוֹ, לֹא כֵן?
זֶה אָלֶף-בֵּית שֶׁל מוֹת הַזָּקֵן:
“אִם לֹא תֹּאבֶה לָמוּת,
אֲנִי תּוֹפֶסֶת אוֹתְךָ בִּשְׁנָתְךָ…”
אָז עָלֶה חָדָשׁ?!
זוֹ הִתְנַגְּדוּת לְכוֹחַ הַמְּשִׁיכָה.
(מתוך “עשי לך חופש”)
