כְּשֶׁיִּפְרֹץ שָׁלוֹם בְּלִי הַתְרָעָה,
בְּלִי נִפְגָּעִים וְהַפְחָדוֹת,
בְּלִי שִׁדּוּרִים עַל הַגַּגּוֹת,
וּבְלִי סִירֵנוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת –
אֵיךְ נֵדַע?
אֵיפֹה הַמּוּזוֹת שֶׁיְּנַרְמְלוּ שָׁלוֹם,
כְּדֵי שֶׁנְּזַהֶה אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹפִיעַ.
אֶפְשָׁר עִם מֵדִיטַצְיָה, זֶה יָשִׂים.
אֶפְשָׁר בִּמְקוֹם סִירֵנָה, אֲנָחָה,
וּבִמְקוֹם קְלָלָה, בְּרָכָה.
אֶפְשָׁר לִתְלוֹת שְׁלָטִים שֶׁיְּקַבְּלוּ פָּנָיו,
לֹא בַּהֲפוּגָה בֵּין בּוּם לְבּוּם
וְלֹא בְּעוֹד מַצַּב חֵרוּם,
אֶלָּא עַכְשָׁו, מַמָּשׁ בְּרֶגַע זֶה.
הֲלֹא שָׂבַעְנוּ מִלְחָמוֹת וְשַׁלִּיטִים,
אַזְעָקוֹת וּמִקְלָטִים.
אֵיפֹה הַמּוּזוֹת שֶׁיְּנַרְמְלוּ שָׁלוֹם?
הִנֵּה חָלַף עוֹד יוֹם,
וְהַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ מָשִׁיחַ
(וְאוּלַי זֶה הַיְנוּ הָךְ) –
עוֹרְבָא פָּרַח…
