אִם הָיוּ בִּי רְסִיסֵי אֵמוּן
הֵם נִשְׁבְּרוּ לְאַלְפֵי חֲתִיכוֹת.
נָכוֹן,
כַּד שֶׁנִּשְׁבַּר
אֶפְשָׁר לְהַדְבִּיק,
אֲבָל לְעוֹלָם הוּא יִשָּׁאֵר כַּד שֶׁהֻדְבַּק.
קִרְאוּ לָזֶה אָמָּנוּת הַבַּרְדָּק.
אֲבָל דַּי.
כְּמוֹ מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה שֶׁלִּי –
הָלַךְ הַצִּנּוֹר,
הָלְכוּ הַמְּסַבִּים,
הָלַךְ הַתֹּף,
סוֹף.
(מתוך “עשי לך חופש”)
