דוקים
זָרַקְתִּי מִלּוֹתַי עַל הָאָרֶץ, כְּמוֹ דּוּקִים. מִלִּים צִבְעוֹנִיּוֹת, חַדּוֹת, עִם הַרְבֵּה כַּוָּנָה. בָּאָה הָרוּחַ וְחָרְצָה בָּהֶן שְׁבִילִים. בִּתִּי הִתְבּוֹנְנָה וְאָמְרָה – אִמָּא, יָצָא לָךְ שִׁיר.
זָרַקְתִּי מִלּוֹתַי עַל הָאָרֶץ, כְּמוֹ דּוּקִים. מִלִּים צִבְעוֹנִיּוֹת, חַדּוֹת, עִם הַרְבֵּה כַּוָּנָה. בָּאָה הָרוּחַ וְחָרְצָה בָּהֶן שְׁבִילִים. בִּתִּי הִתְבּוֹנְנָה וְאָמְרָה – אִמָּא, יָצָא לָךְ שִׁיר.
שְׁנֵי פַּסִּים כְּחֻלִּים עַל בַּד לָבָן – יְצָאתֶם חִיּוּבִיִּים לְעַצְמָאוּת. דִּגְלוֹנִים, תִּפְסוּ מְקוֹמוֹת, קָדִימָה, צְעַד! שְׂמֹאל, יָמִין, שְׂמֹאל…צוֹעֲדִים עַל אֲוִיר בְּתוֹךְ עָנָן סָמִיךְ שֶׁל כִּשּׁוּף.כְּשֶׁיָּבִינוּ זֹאת, יִפְּלוּ כְּמוֹ
אַפְּלָטוֹן אָמַר שֶׁבַּמְּדִינָה הָאִידֵאָלִית אֵין מְשׁוֹרְרִים, כִּי הֵם חַקְיָנִים שֶׁל חַקְיָנִים. פְרוֹיְד אָמַר שֶׁלְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, הוּא מְגַלֶּה שֶׁמְּשׁוֹרֵר הָלַךְ שָׁם לְפָנָיו.וַאֲנִי אוֹמֶרֶתשֶׁשְּׁנֵיהֶם אָמְרוּ שִׁירָה.
אֲנִי מַעֲנִיקָה בָּזֹאת אִשּׁוּר לִשְׂמֹחַ לַיְּלָדִים – כִּי יְלָדִים לֹא צְרִיכִים לִגְדֹּל עֲצוּבִים. וְלַזְּקֵנִים – כִּי זְקֵנִים לֹא צְרִיכִים לָמוּת עֲצוּבִים.וְכָךְ גַּם חוֹלִים סוֹפָנִיִּים –מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ
בִּשְׁבִיל לִפְתֹּר אֶת הַסִּכְסוּךְשֶׁלִּי עִם עַצְמִי,אֲנִי צְרִיכָה לָלֶכֶת בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה.
אָמַר הֶעָלֶה:אֵינִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הָעֵץ, אֲנִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת רַק אֶת עַצְמִי. אֲנִי יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הָאֲחִיזָה שֶׁלִּי, אֲנִי יָכוֹל
רְאִי – עֵץ הַתַּפּוּחַ פּוֹרֵחַ! פְּרָחָיו הַלְּבָנִים-וְרֻדִּים מְעִידִים שֶׁאָבִיב. הַדְּרוֹרִים לֹא חָדְלוּ לְצַיֵּץ בְּשִׂמְחָה, כְּאִלּוּ… אַתְּ יוֹדַעַת… עוֹד מְעַט חָלְפוּ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים מִפְּרֹץ – וְאַתְּ לֹא
נִתְקַעְתִּי בִּיצִיאַת מִצְרַיִם עִם לַחְמָא עַנְיָא.וְאִם אַתֶּם מִתְעַנְיְנָא – אֲנִי כִּמְעַט וּמִתְבַּיְּשָׁא לוֹמַר שֶׁנִּתְקַעְתִּי בַּמִּדְבָּר. וּבְנִסְיוֹנִי לְהֵחָלֵץ מֵהַשְּׂלָו וּמֵהַמָּן, מִתְבַּיְּשָׁא אֲנִי עַד כְּלוֹתלְגַלּוֹת שֶׁנִּתְקַעְתִּי בְּשׁוּשָׁן.רַחֲמָנָא
תָּאֲרוּ לָכֶם שִׁנָּנִית מֵהַסִּיּוּטִים. כְּמוֹ טַנְק מֵרוֹץ שֶׁדּוֹהֵר עַל הַשִּׁנַּיִם, כְּאִלּוּ מְדֻבָּר בְּזִירַת קְרָב! וּכְבָר עָבְרוּ שְׁבוּעַיִם וְהַשִּׁנַּיִם עֲדַיִן בּוֹכוֹת… וְתָאֲרוּ לָכֶם עַכְשָׁו שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּשִׁנָּנִית, וְגַם לֹא מְדֻבָּר
אִם בָּחַרְתִּי אָז בָּחַרְתִּי בָּזֹאת – לְהִוָּלֵד בְּעַל כָּרְחִי. לָמָּה? כְּדֵי לָצֵאת לַחָפְשִׁי.