אוזו
בִּשְׁעַת סְעָרָה אֶפְתַּח בַּקְבּוּק אוּזוֹ, זֶה שֶׁנִּינָהּ הֵבִיאָה, וְנָשִׁיר וּנְזַיֵּף בִּשְׁנַיִם אֶת רֵיחַ הַמָּלוּחַ עַל הַמַּיִם.
בִּשְׁעַת סְעָרָה אֶפְתַּח בַּקְבּוּק אוּזוֹ, זֶה שֶׁנִּינָהּ הֵבִיאָה, וְנָשִׁיר וּנְזַיֵּף בִּשְׁנַיִם אֶת רֵיחַ הַמָּלוּחַ עַל הַמַּיִם.
מַזָּל שֶׁיֵּשׁ רְעִידוֹת אֲדָמָה אַחֶרֶת אֵיךְ נוּכַל לְטַפֵּס בְּסֻלַּם רִיכְטֶר? אֲנִי קְרָבִית הַיּוֹם. אוּלַי אֵצֵא לָצוּד אֵיזֶה פֶּרַח.
אֲנִי אוֹפְּטִימִית לַטְּוָח הָרָחוֹק, אַךְ הָרָחוֹק – רָחוֹק מִדַּי. אַל תַּגִּידוּ לִי לִנְשֹׁם, כָּל נְשִׁימָה מַזְכִּירָה לִי שֶׁהִיא בַּת חֲלוֹף. זוֹכֵר אֵיךְ הִתְיַשַּׁבְתָּ לִי עַל
וְהַיֶּלֶד צָעַק: “הַמֶּלֶךְ עֵירֹם!” וְהַכָּרוֹז קָרָא: “אַתָּה עֵירֹם בְּעַצְמְךָ!” שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ לוֹ, הַיֶּלֶד, כָּכָה לוֹמַר, בְּדִיּוּק כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ מְנַפְנֵף בַּחֲבִילָתוֹ בַּכִּכָּר…
וְכָכָה, בְּעוֹד שָׁנָה, יִקְבְּעוּ לָנוּ יוֹם זִכָּרוֹן מְיֻחָד: יוֹם “חֻרְבָּן וַחֲרָבוֹת”. לְזֵכֶר יְלָדִים שֶׁנֶּחְטְפוּ וְאֵינָם, לְזֵכֶר גִּבּוֹרִים שֶׁהִקְרִיבוּ נַפְשָׁם, וּלְתִפְאֶרֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל –הִיא הַמְּדִינָה הַ-51 שֶׁל
שֶׁקֶט מָתוּחַ שָׂרַר בָּאוּלָם. הַמְּאַלֵּף פָּתַח אֶת הַכְּלוּב וְשִׁחְרֵר אֶת הָאַרְיֵה! הָאַרְיֵה יָצָא – וְהַקָּהָל עָצַר נְשִׁימָתוֹ. הָאַרְיֵה שָׁאַג – וְהַקָּהָל נֶחְרַד מֵאֵימָתוֹ. הָאַרְיֵה טָרַףוְהַקָּהָל נִטְרַף. וְהַמְּאַלֵּף?רָץ
לְשַׁטֵּחַ אֶת הַזַּעֲזוּעַ כְּמוֹ שֶׁמְּשַׁטְּחִים עֲקוּמוֹת. לְשַׁטֵּחַ אֶת הַזַּעֲזוּעַ כְּמוֹ שֶׁמְּשַׁטְּחִים עוֹלָמוֹת, כָּכָה – עִם דַּחְפּוֹר. עַדְלֹאיָדַע לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹי הַבְּרוֹךְ לְאַי טִירִילַיְּ. עַדְכֵּןיָדַע לִבְחֹר שֶׁלֹּא לְהִזְדַּעְזֵעַ כְּלָל, כִּי בִּשְׁבִיל
אני מנסה להבין את הקיפאון שהשתלט עליי.הרי קלטתי, עיבדתי והפנמתי עוד בשבת הארורה. התהלכתי כמו אריה בכלוב, מחורפנת וזועקת. אבל
בָּנוֹת, הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִתְפַּשֵּׁט. לֹא רַק בְּאוֹטוֹבּוּסִים, גַּם בָּרְחוֹבוֹתוְגַם בַּבַּיִת פְּנִימָה. לְהִתְפַּשֵּׁט מִדֵּעוֹת קְדוּמוֹת, לְהִתְפַּשֵּׁט מֵהַדְחָקָה(חִשְׂפוּ אֶת הַלֵּב, שֶׁיִּרְאוּ, נוּ אָז מָה), לְהִתְפַּשֵּׁט מֵהַשְׁפָּעוֹת הַתִּקְשֹׁרֶת, לְהִתְפַּשֵּׁט מִלִּיבֵּרָלִיּוּת
אֲנִי מְטִילָה סָפֵק לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים. אִם זֶה הָיָה סְפּוֹרְט אוֹלִימְפִּי, הַזּוֹכֶה הָיָה זֶה שֶׁמַּגִּיעַ אַחֲרוֹן, מֻקָּף בְּשׁוֹאֲלֵי שְׁאֵלוֹת, וְהוּא אֵינוֹ מֵטִיל בָּהֶם סָפֵק בִּכְלָל.