שירים ללא ספר

לוּ יָדַעְתִּי אֶת כָּל שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדַעַת, לוּ הָיוּ לִי אֶת כָּל הַתְּשׁוּבוֹת – הָיִיתִי פּוֹסֶקֶת מִלֶּכֶת. הָיִיתִי כְּשָׁעוֹן הַמְּבַטֵּל זְמַנּוֹ לָרִיק וּמְחוֹגָיו יְשָׁנִים כַּפִּיּוֹת.

כְּשֶׁהַיָּמִין מְפַחֵד לְהַפְסִיד וְהַשְּׂמֹאל מְפַחֵד לְנַצֵּחַ, רֹהַ”מ יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ לָבֶטַח. בְּחִירוֹת הֵם רוֹצִים וְדוֹרְכִים בְּלִי מֵשִׂים עַל קְשִׁישָׁה, אוֹ נָכֶה, אוֹ מִעוּט שֶׁמּוֹחֶה. מֵרֹב הָ”אֲנִי” כְּבָר

כְּשֶׁצְּבָעֶיהָ נִמְרָחִים עַל הָעוֹלָם, אֲפִלּוּ קַנְדִינְסְקִי עוֹמֵד נִכְלָם. כְּשֶׁגּוּפָהּ הַזּוֹהֵר מִשְׁתַּקֵּף בַּמַּיִם, אֲפִלּוּ מוֹנֶה לֹא מַצְלִיחַ לִתְפֹּס אֵיךְ הִיא שָׂמָה בַּכּוֹס אֶת קַרְנֶיהָ. כְּשֶׁרֶטֶט גּוּפָהּ מַצִּית

הֵם אוֹמְרִים שֶׁאֵין אַהֲבָה בְּשִׁירַי, רַק עֶצֶב. הֵם אוֹמְרִים  שֶׁאֵין תְּשׁוּקָה בְּחַיַּי, רַק חוֹמוֹת, וְעֵינַי מִתְמַלְּאוֹת בִּדְמָעוֹת. מַרְגִּישָׁה חֲשׂוּפָה בִּגְלַל הַמִּלִּים שֶׁלֹּא חָשַׂפְתִּי.  שְׁתִיקָה הִיא הַשִּׁיר שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי.

כִּיפּוּרוֹלֶּדֶת. יָצָא לִי דַּאבֶּל בְּחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ – נִצַּחְתִּי. וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הִכְרַזְתִּי עַל שִׁחְרוּר: “לְכִי נֶפֶשׁ לִנְפֹּשׁ לָךְ”.

סוֹלַחַת לְעַצְמִי עַל כָּל הַטָּעוּיוֹת. עַל אֵלֶּה שֶׁעָשִׂיתִי, עַל אֵלֶּה שֶׁבָּכִיתִי, עַל אֵלֶּה שֶׁחָזַרְתִּי פַּעֲמַיִם וְיוֹתֵר, עַל אֵלֶּה שֶׁמֵּרֹאשׁ בָּחַרְתִּי לְוַתֵּר, עַל הַבְּחִירוֹת אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי

הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח וְתִשְׁקַע אַחַר כָּךְ כְּמוֹ בְּכָל יוֹם. בַּבֹּקֶר תָּקוּם וּבַלַּיְלָה תִּישַׁן וְתַחֲלֹם. יְלָדִים יִצְחֲקוּ,וְזַמֶּרֶת תָּשִׁירעַל מָוֶת בְּיוֹם בָּהִיר. יִהְיֶה בְּסֵדֶר, אִם זֶה בְּסֵדֶר שֶׁיֵּשׁ עוֹד

אַל תְּקַטְלֵג אֶת אוֹלֶג. קַטְלֵג אֶת הַשְּׁאָר, הַשְּׁאָר לֹא חָשׁוּב. אֲבָל אוֹלֶג? הָעוֹלָם עָגֹל וַאֲנַחְנוּ כָּל כָּךְ מְרֻבָּעִים.הָעוֹלָם בַּחוּץ וַאֲנַחְנוּ בִּפְנִים,כְּלוּאִים בֵּין צַלְעוֹת

אֱלֹהִים שֶׁלִּי  הוּא אֵל מֵטָאפוֹרִי, אֲשֶׁר מְסַמֵּל אֶת כָּל הַשְּׁלֵמוּת הַנִּדְרֶשֶׁת בְּאֵל, אִם הָיָה אֵי בָּזֶה מִין אֵל שֶׁכְּזֶה. וְדַוְקָא מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ, גַּם אֵין לוֹ גְּבוּלוֹת. הוּא הַאֵין

סְלִיחָה שֶׁהִשְׁלֵיתִי אֶתְכֶם. סְלִיחָה שֶׁאֵינֶנִּי אֲנִי. אַשְׁלָיָה מְתוּקָה עֲרֵבָה מִיֵּאוּשׁ וַדָּאִי, אַךְ הִגִּיעַ הַזְּמַן לְוַתֵּר עַל סִפּוּר אַרְכָאִי. אַל תְּכַנּוּ אוֹתִי בְּשֵׁמוֹת וְאַל תַּצְמִידוּ לִי