שם המחבר: נירה יקואל

אֵין קְצֵה חוּט בְּלִי חוּט. לִתְפֹּר זוֹ אָמָּנוּת שֶׁמְּחַבֶּרֶת בֵּין אֶתְמוֹל לְמָחֳרָתַיִם. אֵין הוֹוֶה לְבַד מַחְזִיק שָׁמַיִם. 

אֲנִי לֹא מְשׁוֹרֶרֶת. אֲנִי מְשַׁחְרֶרֶת מִלִּים שֶׁנֶּחְטְפוּ,וּמְשַׁחְרֶרֶת לָהֶן אֲוִירכְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִנְשֹׁם בֵּין מִלָּה לְמִלָּה.

לִחְיוֹת זֶה לְסַפֵּר עַל זֶה. לְסַפֵּר עַל צִיּוּץ צִפּוֹרִים, עַל עָסִיס אֲבַטִּיחַ, עַל כְּאֵב בֶּחָזֶה, עַל בְּדִידוּת. לִשְׁמֹר אֶת הַכֹּל לְעַצְמֵךְ – זֶה לָמוּת.

אֲנִי לֹא רוֹאָה חֲשָׁשׁוֹת יֵשׁ לִי חוּשׁ-חֲשָׁשׁ אֲשֶׁר חוֹשֵׁשׁ מֵחֲשָׁשׁוֹת מְיֻתָּרוֹת חוֹשֵׁשׁ מְאֹד מְאֹד

כְּשֶׁלֹּא בָּא לִי לִכְתֹּב אֲנִי כּוֹתֶבֶת עַל צִפּוֹר שֶׁלֹּא בָּא לָהּ לְצַיֵּץ, וְעַל שֶׁמֶשׁ שֶׁלֹּא בָּא לָהּ לִזְרֹחַ.גַּם עַל גַּל אֲנִי כּוֹתֶבֶת שֶׁלֹּא בָּא לוֹ

בֵּית קָפֶה תֵּל אֲבִיבִי רֶמֶז שֶׁל מוּזִיקַת פַּאנְק צְעִירָה בְּגוּפִיָּה קוֹרֵאת לְמִישֵׁל שִׂמְלָה קֵיצִית, קָארֶה עִם פּוֹנִי קָפֶה? כֵּן, חָזָק וְגַם שׁוֹקוֹ כָּאן מַפְרִידִים זֶבֶל אוֹרְגָּנִי גֶ’פְרִי

לְנֹכַח הַמַּצָּב, אָמַרְתִּי לַחֲתוּלֵי הָרְחוֹב שֶׁהִתְרַבּוּ לָאַחֲרוֹנָה בְּקֶצֶב מְעוֹרֵר דְּאָגָה: “עֲלֵיכֶם לַעֲבֹר לְסוֹמַלְיָה”. כָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם בְּלִבִּי, כָּךְ רָצִיתִי. אַךְ אֵלּוּ חֲתוּלִים, אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אִתָּם בַּהִגָּיוֹן. בְּלֵית

[1] יֵשׁ כְּאֵב קוֹלֶקְטִיבִישֶׁאֲנָשִׁים מְאַמְּצִים אוֹתוֹ כְּצַו חֶבְרָתִי – הַעְתֵּק-הַדְבֵּק,נִתָּן לְזַהוֹתוֹ בַּאֲרֶשֶׁת הַפָּנִים.מִתַּחַת לָאֲרֶשֶׁת יֵשׁ כְּאֵב פְּרָטִי שֶׁקוֹרְאִים לוֹ אִישִׁיּוּת. וּמִתַּחְתָּיו –סְפוֹגִית נְחָלִים. [2] סְפוֹגִית נְחָלִים הִיא יְצוּרִית קְטַנָּה