[א]
אֲנִי מְבַלָּה יוֹמִי בְּחַקְלָאוּת רִגְשִׁית,
מְגַדֶּלֶת שִׂמְחָה וְעֶצֶב.
יֵשׁ לִי חֲמָמָה לִפְחָדִים
וְתִסְכּוּלַי תְּלוּיִים בָּאֲוִיר.
לוּ הָיְתָה פַּרְנָסָה בְּחַקְלָאוּת רִגְשִׁית,
הָעוֹלָם הָיָה מִתְהַפֵּךְ
[ב]
אֵין וַדָּאוּת בְּחַקְלָאוּת רִגְשִׁית.
יֵשׁ תְּקוּפוֹת לְלֹא חֶדְוָה,
עִם חֲצָאֵי חִיּוּכִים
וּדְמָעוֹת בּוֹדְדוֹת לְהַמְטִיר.
[ג]
מִדֵּי פַּעַם אֲנִי מְאַוְרֶרֶת אַדְמָתִי –
וּמְנַכֶּשֶׁת עֲשָׂבִים שׁוֹטִים.
לַכֹּל עֵת וְאֵת לְכָל עֵשֶׂב.
[ד]
בְּחֶלְקַת הַחֲלוֹמוֹת
אֲנִי זוֹרַעַת מִלִּים וּמַחֲשָׁבוֹת,
וְלֹא מְדַלֶּלֶת כְּלָל.
עִם חֲלוֹמוֹת אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת.
עוֹד לֹא זָרַעְתִּי דַּי
