עוֹד שָׁנָה…
שֶׁכָּל מָה שֶׁיֵּשׁ יִשָּׁאֵר,
וּמָה שֶׁנּוֹתַר יִוָּתֵר,
וְכָל הַתָּאִים שֶׁתָּמִיד מִתְחַלְּפִים
יַמְשִׁיכוּ אוֹתוֹ תַּהֲלִיךְ,
שֶׁנַּשְׁלִיךְ…
אֶת כָּל מָה שֶׁכְּבָר מְיֻתָּר,
וְנִתָּן לָאֶתְמוֹל אֶת מָחָר,
שֶׁנֵּדַע לֶאֱהֹב וְלָתֵת וְלַחֲמֹל,
לִקְטֹן וְעוֹד פַּעַם לִגְדֹּל
בְּשָׁנָה…
שֶׁתִּהְיֶה רַק הַפַּעַם שׁוֹנָה,
וְאוּלַי בְּמִקְצָת מְשֻׁנֶּה,
שֶׁנִּזְכֹּר לְהוֹדוֹת עַל עוֹנוֹת נִפְלָאוֹת
בַּסִּדְרָה שֶׁאָהַבְנוּ לִצְפּוֹת
וְאֵינָהּ…
שֶׁנִּזְכֹּר אֵיךְ הָיִינוּ אִלְּמִים,
שְׁקֵטִים, בַּיְשָׁנִים, בְּלִי מִלִּים,
אֵיךְ עָרַמְנוּ שַׂקִּים יְרֻקִּים שֶׁל תְּמִימוּת,
לֹא חָלַמְנוּ שֶׁפַּעַם נָמוּת,
יַזָּמוּת…
מְפַתְּחִים לָנוּ שְׁבָב מִתְקַדֵּם,
שֶׁיִּקְנֶה לָנוּ נֶצַח דּוֹמֵם,
שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אִם תָּשִׁיר הַשְּׁמֵנָה,
וְלֹא יְשַׁנֶּה אִם חָלְפָה
עוֹד שָׁנָה…
