יָצָאתִי לְחֻפְשָׁה בִּיקוּם מַקְבִּיל.
יֵשׁ שָׁם הַכֹּל –
עֵצִים, סְלָעִים, בְּרֵכוֹת דָּגִים.
אֲפִלּוּ אֲנָשִׁים בָּשָׂר וָדָם.
גַּם תוּעָלִים,
וּנְמָלִים,
עַכְבִישִׁים, סוּסִים, כְּרִישִׁים,
עֵצִים בִּשְׁלַל צְבָעִים,
כְּמוֹ בְּאֵירוֹפָּה,
רַק יוֹתֵר.
הַכּוֹכָבִים כָּל כָּךְ קְרוֹבִים,
אֶפְשָׁר מַמָּשׁ לָגַעַת.
לֹא, לֹא יָצָאתִי מֵהַדַּעַת.
יָצָאתִי לְחֻפְשָׁה בִּיקוּם מַקְבִּיל.
שָׁם לֹא צָרִיךְ תַּרְמִיל,
אוֹ זְהוּבִים,
רַק לְהַקִּישׁ בָּעֲקֵבִים…
