בהשראת “אב יקר”, (מוריס מטרלינק, ווין שנקלין)
אָח חַיָּל, הַנָּכוֹן שֶׁבַּחוּץ מִלְחָמָה?
הַנָּכוֹן שֶׁיְּלָדִים הֻפְקְרוּ לְאֵימָה?
לָמָּה זֶה לֹא הִצַּלְתָּ זְקֵנִים בַּבָּתִּים?
וְהַאִם גַּם אַתָּה זֹאת שׁוֹאֵל לִפְעָמִים?
מָה קָרָה שֶׁיָּדֶיהָ שֶׁל אִמָּא כְּבוּלוֹת?
וְכֵיצַד אֵרָדֵם בְּלִי סִפּוּר בַּלֵּילוֹת?
מִי דּוֹאֵג לָהּ כְּשֶׁקַּר, מְכַסֶּה בִּשְׂמִיכָה?
אָח חַיָּל, אָח חַיָּל, הִיא גַּם אִמָּא שֶׁלְּךָ.
אֲחוֹתִי, זֶה נָכוֹן, מִלְחָמָה הִתְפָּרְצָה,
וְטוֹבֵי הַכּוֹחוֹת מְטַכְּסִים לָהּ עֵצָה.
לָאוֹיֵב אֵין מַצְפּוּן וְגַם לֹא עַכָּבוֹת.
גַּם אֲנִי לֹא מֵבִין אֵיךְ חִכִּינוּ שָׁעוֹת.
אֶת אִמֵּךְ, אֲחוֹתִי, לֹא פָּשׁוּט לְהָשִׁיב,
הַמְּחִיר הוּא כָּבֵד וְאֵין מִי שֶׁיַּקְשִׁיב.
הַשָּׁמַיִם עֵדִים לִגְבוּרַת לוֹחֲמִים.
אֲחוֹתִי, אֲחוֹתִי… עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים.
לָמָּה זֶה בְּעֵינֶיךָ דְּמָעוֹת יֵשׁ, אָחִי?
אִם תַּרְשֶׁה אֶת אִמִּי בְּיָדַי חִישׁ אָבִיא.
אֲחוֹתִי, גַּם יָדַי כְּמוֹ יָדֶיהָ כְּבוּלוֹת.
פְּקֻדּוֹתַי, דִּמְעוֹתַי, בְּפָנַיִךְ גְּלוּיוֹת.
אָח חַיָּל, לִי גַּלֵּה, לְהֵיכָן נֶעֶלְמָה,
אָז אֵלֵךְ אֲבִיאֶנָּה מַהֵר מִמְּקוֹמָהּ.
אַל תֵּלְכִי, אַל תֵּלְכִי, שְׁבִי נָא פֹּה עִמָּדִי.
אֲחוֹתִי, אַתְּ מָזוֹר לִי, צִפּוֹר לְבָבִי.
(מתוך הספר סוכת שלום)
