שינה זה לחלשים

מִתְעוֹרֶרֶת בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה – 
מָה, רַק אַחַת? 
טוֹב, אַחַת זֶה קָרוֹב לִשְׁתַּיִם. 
וּשְׁתַּיִם קָרוֹב לְשָׁלוֹשׁ. 
וְשָׁלוֹשׁ קָרוֹב לְאַרְבַּע. 
וְאַרְבַּע?
אַרְבַּע זוֹ שָׁעָה
שֶׁאֲנִי הַרְבֵּה פְּעָמִים מִתְעוֹרֶרֶת בָּהּ,
כִּי הִיא קְרוֹבָה לְחָמֵשׁ.
וְחָמֵשׁ זֶה כְּבָר בֹּקֶר לְכָל הַדֵּעוֹת,
אֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ אוֹטוֹטוֹ זוֹרַחַת בְּשֵׁשׁ
וְהַצִּפּוֹרִים יְצַיְּצוּ בְּחֶדְוָה.
וְשֶׁבַע?
זוֹ הַשָּׁעָה שֶׁל הַמְּאַחֲרִים לָקוּם,
כִּי מִי יַאֲכִיל אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת הַיּוֹם?
אָה?
אָז כֵּן, בְּסַךְ הַכֹּל אַחַת.
הִנֵּה, חַכּוּ כַּמָּה שָׁעוֹת וְתִרְאוּ –
מַמָּשׁ תֶּכֶף מַגִּיעַ הַבֹּקֶר.