שְׁתִיקָה הִיא שִׁיר שֶׁלֹּא נִכְתַּב,
הִיא אֶרֶץ בְּלִי תּוֹשָׁב,
הִיא מוּזָה בְּלִי הַיָּד
שֶׁמְּעַצֶּבֶת בֶּחָלָל,
הִיא לֹא תַּגְבִּיהַּ עוּף
אַךְ יֵשׁ לָהּ פּוֹטֶנְצְיָאל.
שְׁתִיקָה הִיא שִׁיר לְלֹא מִלִּים,
קוֹנְצֵרְט לְלֹא תָּוִים,
זוֹ פַּרְטִיטוּרָה דִּמְיוֹנִית
בְּרֹאשׁ הַמְּנַצֵּחַ,
זוֹ עַצְמָאוּת שֶׁל יֶלֶד
שֶׁשָּׁכַח אֶת הַמַּפְתֵּחַ.
שְׁתִיקָה הִיא שִׁיר שֶׁלֹּא נוֹלַד,
עֻבָּר נִצְחִי לָעַד –
שׂוֹחֶה בְּמַיִם רְדוּדִים
וְלֹא מֵעֵז לִצְלֹל,
הִיא חֹרֶף לְלֹא גֶּשֶׁם,
הִיא יָם לְלֹא נַחְשׁוֹל.
