שֶׁקֶט מָתוּחַ שָׂרַר בָּאוּלָם.
הַמְּאַלֵּף פָּתַח אֶת הַכְּלוּב
וְשִׁחְרֵר אֶת הָאַרְיֵה!
הָאַרְיֵה יָצָא –
וְהַקָּהָל עָצַר נְשִׁימָתוֹ.
הָאַרְיֵה שָׁאַג –
וְהַקָּהָל נֶחְרַד מֵאֵימָתוֹ.
הָאַרְיֵה טָרַף
וְהַקָּהָל נִטְרַף.
וְהַמְּאַלֵּף?
רָץ אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים,
עִם הַזָּנָב בֵּין הָרַגְלַיִם,
וְאָמַר: “כֵּן, מַאסְטֶר”.
וּלְמַעְלָה, בַּיָּצִיעַ הַשֵּׁנִי,
יָשַׁב הָעִתּוֹנַאי
וְשִׁדֵּר בְּ-LIVE: “אַרְיֵה! אַרְיֵה!”
